מאת: גורי אבנר-כלב סטודנט שנה ג' בבי"ס רדזינר למשפטים ובבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה.
תכנית חילופי הסטודנטים 2009 במרכז הבינתחומי הרצליה יצאה לדרך וכוללת כעת שיתוף פעולה עם 12 מהאוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, אירופה ואסיה. התכנית הינה שלב נוסף במחויבות בית ספר רדזינר למשפטים לתואר עשיר ומגוון, שהנו בעל היבטים בינלאומיים מודגשים. הרחבת מסגרת חילופי הסטודנטים, יחד עם היצע גדול של קורסי בחירה בשפה האנגלית, המועברים על ידי מרצים מאוניברסיטאות עילית בעולם, הינם חלק מחזונו של דיקן בית ספר רדזינר למשפטים, פרופ' עמיר ליכט.
פרופ' ליכט, תכנית חילופי הסטודנטים בבית הספר רדזינר למשפטים שינתה מתכונת ותפסה תאוצה השנה?
נכון. פרויקט חילופי הסטודנטים, שהוא חלק ממדיניות כוללת של בית ספר רדזינר למשפטים, אותה אני מקדם כדיקן, תפס השנה תאוצה. התכנית הבשילה השנה תודות לשלושה אלמנטים. ראשית, כיוון שמאד רצינו להיות בקשר עם בתי ספר מובילים בתחומם, נדרשה המתנה מסוימת עד אשר גם בית הספר שלנו יגיע לרמה של בגרות, רמה מספקת בה אנו נמצאים כעת. בית הספר מיצב עצמו בארץ כמקום שיש לו הסיכוי הטוב ביותר לפנות לבתי ספר מובילים בחו"ל ולקבל תשובה חיובית. במבחן התוצאה זה באמת מאד הצליח בשנתיים האחרונות. אלמנט נוסף, הוא סיועו של ד"ר אמנון להבי, שבשנתיים האחרונות מרכז את הקשרים הבינ"ל של בית הספר למשפטים, והעבודה המשותפת עמו תרמה להצלחת התכנית. הגורם השלישי, טמון בהבשלת הקשרים שנוצרו בשנים האחרונות עם בתי הספר העמיתים בחו"ל, כך שעכשיו הגענו למצב של התנעת התהליך.
האם מדובר בתכנית שהינה ייחודית למרכז הבינתחומי הרצליה, או שייחודה נובע מהיקף שיתופי הפעולה?
פרויקטים דומים קיימים גם באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים, אך מסגרת חילופי הסטודנטים שיש לרדזינר היא האיכותית ביותר לטעמי. בתי הספר שעימם יש הסכמי חילופין, נהנים ממעמד ובולטות בקהילה המשפטית במדינת הבסיס שלהם. אנחנו נמצאים בקשר עם בתי ספר שנחשבים כטובים מאד במדינותיהם, וריכוז כזה לא קיים במקומות אחרים. בנוסף, מה שמייחד את תכני חילופי הסטודנטים בבית ספר רדזינר הינו הגיוון הגיאוגרפי והתרבותי. הפניה לאסיה (סין, הודו, סינגפור, ג.א.כ.) היא לא רק בגדר טרנד, אלא נובעת ומשקפת משהו ריאלי מאד שכן אסיה נעשית מאוד רלוונטית כיבשת. מבחינת ארה"ב, תשתית חילופי סטודנטים קיימת, וניתן להפעיל את כל המסגרות בצורה מלאה. לגבי אסיה, מדובר בתהליך הדרגתי, בדומה לאירופה. שם מדובר באוניברסיטאות אשר בחלק מהן הקורסים לא מתקיימים באנגלית, וההיצע קטן יותר, אך מתקדם גם הוא.
חלק מהאוניברסיטאות איתם קיימים חילופי סטודנטים: הינן אוניברסיטת נאלסר, הודו; אוניברסיטת צ'ינגוואה, סין; בית הספר למשפטים באוניברסיטת SMU, סינגפור; בית הספר למשפטים באנגלור, הודו; אוניברסיטת קייפטאון, דרום אפריקה; אוניברסיטת פומפאו פאברה, ספרד; אוניברסיטת אוטווה, קנדה; אוניברסיטת דיוק, ארה"ב; אוניברסיטת הונג קונג.
מה מצפה לסטודנטים מהמרכז הבינתחומי בבואם לאוניברסיטאות השותפות בחו"ל?
הבינתחומי הרצליה נותן בסיס ופוטנציאל מיטבי לסטודנטים שלנו לנצל את מסגרות החילופין. תלמידי בית ספר רדזינר למשפטים לומדים משפט ותחום נוסף, מה שמאפשר להם לקחת עוד קורסים במסגרת הנוספת ולצבור נקודת זכות, הן בקורסים משפטיים, והן בקורסים לא משפטיים. בכל מקרה, גם אם הרכב הקורסים הוא כללי ברובו, הרי שהנסיעה עשירה ביותר בתכנים.
קיימות דרישות סף או שכל אחד ואחת יכולים להגיש מועמדות?
לא קיימות דרישות סף, אך יש לציין כי במידה של עודף ביקוש, הדירוג יעשה לפי הישגים אקדמיים. סטודנט שיש חשש לגביו שאינו בעל כישורי שפה ולמידה נאותים לא יישלח.
כיצד מבוצע הליך המיון?
בשני שלבים: ראשית, בקשות מכל בתי הספר מוגשות אל המזכיר האקדמי, ד"ר אריק צימרמן, ואז נערכת תמונה כלל-קמפוסית, מבחינת העדפות דירוג, בשלב שני, נשקלות ההעדפות הבית ספריות. עם זאת, זו השנה הראשונה שבה ניתן להגיש בקשות לכמה תכניות בעת ובעונה אחת.
סטודנטים מכל השנים יכולים להגיש את מועמדותם, אך קיימת העדפה לסטודנטים בשנה השנייה או השלישית ללימודיהם, וזאת בשל האפשרות לבחון בצורה מיטבית את הישגיהם בלימודים, מחד, ומאידך, לאפשר להם ליהנות מיתרת לימודים, כך שאם יישלחו במסגרת התכנית, השהייה בחו"ל לא תעכב את סיום התואר. ההעדפה היא לאיכות התלמידים, מתוך הישגיהם האקדמיים.
מה משך השהות הצפויה לכל משתתף בתכנית? האם ניתנת אפשרות הארכה?
מדובר בשהות של סמסטר, כפי שמקובל בתכניות חילופי סטודנטים בכל מקום בעולם. הרעיון הוא להתנסות, ולא להפוך להיות תלמיד מן המניין. הרעיון שסטודנט מבית ספר רדזינר ילמד סמסטר בהארוורד, הוא עוצר נשימה. זוהי הזדמנות להגיע שלא דרך הליכי הסינון והעלויות שבאופן טיפוסי חלים על מי שמעוניין ללמוד בהארוורד, בדיוק או בצ'ינגואה, סין, עם כמויות בלתי נתפסות של פניות. הרעיון הוא שזו תהיה מעין "טעימה". כפועל יוצא, יחידת החליפין ביחסים בין בתי הספר היא סמסטר-סטודנט. בעבר לא אפשרנו, ונמשיך לא לאפשר, להאריך לתקופה שעולה על סמסטר, מתוך מחשבה שסטודנטים כאלה תופסים מקום של סטודנטים אחרים, דבר שפוגע בעקרון ההוגנות.
עם זאת, עם אוניברסיטת צ'ינגואה בסין קיימת התקשרות על בסיס שני סוגי הסכמים: האחד, לתואר ראשון LLB במשפטים (בדומה ליתר תכניות חילופי הסטודנטים המיועדות לסמסטר אחד במהלך התואר), והשני, לתואר שני LLM. תכנית התואר השני מורכבת יותר, כיוון שהיא מתנהלת באנגלית, בהתמחות במשפט מסחרי סיני. לאחר השלמת התואר השני בישראל, קיימת אפשרות לחזור לסמסטר נוסף בסין, ולקבל תואר LLM, שהוא תואר מאד נחשב לאנשים שמתעניינים בתחום.
מבחינת עלויות – כמה עולה ההשתתפות בתכנית ומה לגבי עלות המגורים?
שכר הלימוד למשתתפים "מכוסה" במסגרת התכנית, שזה נחשב לא מעט. לגבי מגורים, בשתי האוניברסיטאות בהודו יש מעונות, באחרים, מבטיחים לעזור במידע, כמקובל.
בפועל, סטודנטים המשתתפים בתכנית ייעדרו למשך סמסטר לפחות. כיצד זה ישפיע על הדרישות האקדמיות מהם? האם הקורסים במסגרת התכנית מחליפים קורסים מסוימים של המרכז?
יש הכרה הדדית בנקודות הזכות. כלומר הלימודים בחו"ל לא נעשים רק מתוך העשרה, אלא גם לצורך נקודות זיכוי במרכז לתואר שלנו במרכז הבינתחומי. הרעיון שבתי הספר מכירים הדדית באיכות האקדמית של עמיתיהם כך שנקודות הזכות נכנסות למאזן הכללי לתואר. יחד עם זאת, בחרנו במנגנון שבו אנחנו מכירים בנקודות הזיכוי, אך הציונים לא נכנסים לחישוב הממוצע, מפאת הבדלים בנורמות של מתן ציונים וסולמות רבים אחרים. גישה זו מקובלת בעולם, שהרי גם ביחס לתלמידים מעולים, יש סיכוי שלא יצליחו לשמור על אותה רמת ציונים, וע"מ לא ליצור חשש לפגיעה בממוצע הציונים ציונים אלה אינם משוקללים.