התקבלתי לאוניברסיטת ירושלים לשנה ב' באפיק מעבר מאחת המכללות.
התחלתי ללמוד השבוע באוניברסיטה אך עדיין מתלבטת האם להמשיך באוניברסיטה או לחזור למכללה.
למרות שכולם יעצו לי לעבור לאוניברסיטה עדיין שוקלת לחזור למכללה הסיבה היא שאהבתי את צורת הלימוד במכללה, אני רוצה להאמין שאם אהיה מצטיינת במכללה אוכל להתמודד מול בוגרי אוניברסיטאות.
הלחץ סביבי להשאר באוניברסיטה גדול מאוד אך תחושת הבטן אומרת לחזור למכללה מה דעתכם?
שלום רב.
את מתכוונת אני מניח לאוניברסיטה העברית.
אני כותב רק את דעתי האישית מהחוויות שלי בעולם המשפט. זה לא אומר שזה משקף בהכרח את כל המציאות או בהכרח מה שיקרה עמך בלימודים בהמשך. יש להתייחס לאמור בהתאם.
זו שאלה מצוינת (שגם אני התלבטתי בה פעם ...). אני נשארתי בסוף במכללה למנהל בשל חשיבה דומה לשלך. במבט לאחור כמי שגם מכיר את השוק גם הפרטי וגם הציבורי וגם מה נעשה באקדמיה וכד', אני לא מתחרט כיוון שהמכללה למנהל פתחה בפני הזדמנויות טובות מאוד ותמכה בי באופן משמעותי במספר כיוונים שעניינו אותי.
אבל בהחלט הייתי שמח לא להוציא בערך 100,000 ש"ח על תואר במשפטים אלא רק כ-35,000 ש"ח. הצורך לממן את התואר במכללה אילץ אותי לעבוד בשלושה עבודות במקביל ללימודים כך שלא יכולתי למצות את מלוא הפוטנציאל שלי וזה ברור לי. קשה להתרכז בלימודים. מנגד, אם את יכולה לקבל אולי מלגה במכללה ולהתרכז כמעט נטו בלימודים, אז אין ספק שהצטיינות במכללה עדיפה מציונים סבירים בלבד באוניברסיטה.
אבל ויש פה כמה אבלים.
מי אמר שתמשיכי להצטיין במכללה?
מי אמר שלא תוכלי להצטיין גם באוניברסיטה?
יש סיכוי גדול יותר שבאוניברסיטה תוכל להתרכז יותר טוב בלימודים (בהנחה שיותר קל לממן תואר באוניברסיטה מאשר במכללה).
נקודה נוספת. אני למדתי גם תואר שני באוניברסיטה.
ההבדל הבולט בין מכללה ובין אוניברסיטה היא רוח הלמידה.
אם בשיעור ממוצע במכללה תהיה השתתפות של עשרה אחוז, באוניברסיטה מדובר בהשתתפות גבוהה של למעלה מ-50% (ואני אומר זאת באופן גס ולא מחייב לכל המקומות ולכל השיעורים הקיימים - אלא רק מניסיוני האישי כמי שלימד בכמה מוסדות בהם 2 אוניברסיטות ו-2 מכללות).
וזה דבר מאוד מתמרץ ויכול להביא אותך למיצוי טוב יותר שלך.
מדובר בחווית לימודים קצת שונה מזו שבמכללות. התייחסות אחרת לחומר. ושוב אני אומר רק מניסיוני. כיוון שאת מגיעה מוכנה לשיעור וכך למעלה מחצי מהמסלול, לא עוסקים רק בהוראה של בקיאות וידע מה קבע בית המשפט אלא באופן עמוק יותר.
יש לציין שבמכללה למנהל היו לא מעט קורסים שזו הייתה התחושה ולכן אני לא מצטער על הלימודים שם כי כן הרגשתי תחרותיות חיובית ותימרוץ להצטיין.
אני לא יודע מה קורה במכללה שאת באת ממנה ואת צריכה לחשוב על כך.
בקיצור אם כבר התקבלת והתחלת, לא הייתי ממהר לסגת מהעניין כבר עכשיו.
אל תשכחי שהמילה הצטיינות היא מילה ריקה. משרדים לא מחפשים רק הצטיינות אלא גם עוד דברים ויכולות משפטיות ואני לא בטוח שכדאי שרק המילה הצטיינות תנחה אותך. זה כמובן עדיף מאוד אבל לא סביר בעיניי שהשאלה איפה תצטייני צריכה לגרום לך לחזור למכללה. למה? האם את סבורה שרק מי שיש לו ממוצע 93 ומעלה יכול להתקדם למשרדים טובים.
זה לא המצב בשטח. בדר"כ ושוב בדר"כ, ברגע שאת מתחילה לעמוד סביב 87-88 ומעלה ומביאה עמך סמינריון מצטיין נניח ומשתתפת בקליניקות או בפרויקטים כאלו או אחרים (כתב עת, תחרות בינ"ל וכד') + יכולות גבוהות של חשיבה משפטית, תוכלי למצוא מקום כמעט בכל משרד נחשב או בפרקליטויות. כמובן שכדאי להשתדל לטפס לכיוון ה-90 אבל משרדים כבר מזמן לא בודקים רק ציון אלא גם מעבר לכך.
בכל מקרה, אם תרצי לחשוב על העניין עוד דרך הפורטל או דרך כתובת האי-מייל, forkosh2@gmail.com את מוזמנת.
בהצלחה
תודה רבה על התשובה המפורטת.נעזרתי במידע שלך כדי להחליט