לדבריו של הסופר עמוס עוז: "כתיבה היא כמו טיול בנוף שבו הסופר בוחר את השביל שלו ומזמין אליו את הקורא, שמצדו מצטרף אל הטיול המסוים עם המטען האישי שלו ובזמן הקריאה הוא גם הופך לשותף. שותף בזיכרונות ושותף לבדידות שמאפיינת את תהליך הכתיבה, כי גם כשקוראים ספר כמו בזמן הכתיבה, מתמקדים בו בלבד..."
הנופים של עמוס עוז אינם בדיוניים, הם נובעים מההיסטוריה המשפחתית והאישית וכמובן הקולקטיבית. אלו הם כמה סוגים של נופים, המערבים בתוכם עבר והווה; נופים גיאוגרפיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים, ואולי גם נפשיים, של הגנום היהודי ושל ארץ ישראל בתערובת משתנה.
עמוס עוז הוא סופר המעורב בחיי המקום ולוקח חלק, לא מוותר, שותף פעיל נשמע למרחוק ומוערך מאוד בכל העולם, כסופר וכבעל דעה הומנית חופשית. פרופ' עמוס עוז מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במחלקה לספרות עברית כשני עשורים, במקביל לכתיבה ולהצלחה המסחרית של ספריו. גם כמרצה הוא שותף פעיל ומעורב בחיי המקום, ומקדיש מזמנו במסירות ללימוד וליווי סטודנטים.
באחת מהרצאותיו מספר עמוס עוז כי נתקל בגרפיטי: "נולדנו כדי לקנות", המחדד את העיסוק בנושא הזיכרון הקולקטיבי שלנו, שהולך ונמחק. שטיפת המוח שמטרתה השתלטות כלכלית על האישי נוכחת בכל רגע ומקום, ועוסקת באשליית השגת "האושר המיידי". כאן עולה דמותו של הסופר כאיש שרואה עצמו כחלק מתרבות וכמחנך ששואל: "האם יש אושר כזה והיכן מתקיים האושר הנכסף הזה? האם באנו לכאן כדי לשכוח? כיצד נוצרת תרבות? האם התנגשות של זיכרונות אישיים וקולקטיבים היא שיוצרת תרבות?"
ביצירתו של עוז מופיע המימד האישי, הביוגראפי, הנוגע בתערובת של מקום / תפקיד / שייכות –ירושלים, חולדה, ערד/ סופר, מחנך, אבא/ משפחה, קבוצה, מדינה – ולמעשה נוגע בלב של כולנו, הקוראים.
בכתיבתו ובפעילותו הציבורית מבטא עוז את השתייכותו למקום, את הרצון להיות חלק מהמקום, שותף ומעורב, נותן ומקבל, הגון וגלוי ותמיד בסבלנות, כנות, הומור ולב גדול, והוא מעניק השראה לקהל של אוהדים עצום בארץ וברחבי העולם.
בתערוכה זו נחשף לראשונה אוסף המכתבים מתוך הארכיון האישי של הסופר עמוס עוז, מייסודה של רעייתו, הגב' נילי עוז, השוכן כיום במכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בתערוכה, שנאצרה והופקה על ידי אילת עופר, ארבעה חדרים שתוכנם מחולק לשלושה תחומים: אישי-ספרותי, פוליטי, ומפה וירטואלית הנבנית מויזואליזציה של מילים, סיפורים וזיכרון ומשלבת בין מציאות לבדיון.
החומרים המרכיבים את התערוכה: תצלומים, כתבי-יד, מכתבים, מחקרים, פרסומי עיתונות, קטעי וידיאו, איור, יצירות אמנות וחפצים אישיים.
התערוכה תוצג בין התאריכים 14.06.09-30.06.09 במרכז האוניברסיטאי ע"ש סמואל ומילדה איירטון, בגלריה בקומת הכניסה, בקריית האוניברסיטה ע"ש מרקוס, באר-שבע.