אני לא רוצה להשמע דרמטית אבל אני כבר מיואשת. כיום אני מסיימת את סימסטר ב'
בהצלחה רבה, במסלול של חינוך לגיל הרך במכללה לחינוך.
אך מזה כמה חודשים שאני שוקלת לפרוש, ולא כי קשה אלא כי אני לא רואה את עצמי
עוסקת בתחום החינוך במהלך שנות חיי, אני לא נרתעת מעבודה קשה, אך יחד עם זאת
הבנתי שזה לא בשבילי.
כולם דוחפים אותי ואומרים לי שזה המקצוע שהכי הכי מתאים לי, אע"פ שהם נורא נגד חינוך.
אני באמת לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שממש התפספסה לי שנה,פסיכומטרי מאוד קשה לי לעשות
ולהתמודד איתו, והממוצע ציונים שלי בסדר גמור 98.
מהסתכלות במוסדות הלימודים השונים לא מוצאת משהו שמשך לי את העין,
כולם אומרים לי שמה לעשות לימודים זה לא גן עדן, אבל אני חושבת שאני לא צריכה ללכת בתחושה
של " לא טוב לי, ולא רואה את עצמי בזה"
נושא החינוך לגיל הרך מאוד מאוד מרתק אותי, אך קשה לי עם כל המסביב, השיעורים שאני צריכה
להעביר, ובכלל כל נושא ההוראה, אני גם לא רואה את עצמי גננת או מורה או בכלל במערכת החינוך.
אני לא נרתעת מהתובענות של העבודה הזו ובכלל עבודה קשה לא מרתיעה אותי.
אני באמת לא יודעת מה לעשות
ומי בכלל יסתכל על כל הקורסים שעשיתי עד כה, כולל אנגלית (מתקדמים 1) שהגעתי ביושר.
אני די בהולה בזמן כי רוצים לשבץ אותנו לבתי ספר וגנים, ואני ממש חייבת להחליט לפניי.
מה אני עושה מפה? לאן לפנות? מה הצעד שאני צריכה לעשות
באמת באמת שאני מבולבלת.
אשמח לכל עצה שהיא.
אני מבובלת מאוד כועסת בימים האחרונים למרות שאין לי על מה, מתוסכלת בקיצור:/
אורטל
אפרת יצחקי- רבינוביץ | 21:10 28/05/08
הי אורטל
שאלתך מורכבת ולכן ההתיחסות אליה אינה יכולה להיות שיטחית ודרך פורום באינטרנט. יש להבין מדוע אינך נהנת בלימודים? מה הם כישוריך? להכיר אותך יותר כדי ליעץ לך ולכן מציעה לך לפנות ליעוץ (פגישה אחת לפחות) אצל איש מקצוע שיבין את כל המורכבות ויסייע לך להחליט. זו בטח לא החלטה שנעשית בלחץ של זמן. קחי פסק זמן מהלימודים אם אינך מסוגלת להמשיך או מאידך להחליט מהר על עזיבת התחום. בהצלחה