ליקויים בחינוך הבדואי

  למרות השיפור הניכר ברמת החינוך לאורך שלושת העשורים האחרונים, עדיין יותר מ-50% מהבנות ביישובים הבדואים הלא-מוכרים בנגב אינן מצליחות לסיים בית  ספר תיכון, וזאת בעיקר בגלל העדר תשתיות בסיסיות בישובים אלה כמו בתי ספר תיכוניים, כבישי גישה, חשמל, תחבורה ציבורית ושירותי בריאות.

ממצאים אלה עולים ממחקר חדש שערכו ד"ר סלימאן אבו-בדר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון, המשמש כמנהל המרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה הפועל באוניברסיטה, ועמיתו למחלקה, ד"ר דניאל גוטליב, המשמש כסמנכ"ל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי. במסגרת כנס שיתקיים באוניברסיטה, בשיתוף עם מכון ון-ליר, ייחשפו ממצאי המחקר המלא העוסק בנושא: "המצב הכלכלי-חברתי של החברה הערבית-בדואית".

ד"ר אבו-בדר וגולטליב מדגישים כי מצב התשתיות הירוד תורם להעדר מקומות תעסוקה ביישובים ערבים ובפרט בדואים, ולא רק בישובים הבלתי-מוכרים. שיעור ההשתתפות של נשים ביישובים מוכרים אינו גבוה מזה ביישובים הלא-מוכרים ועומד על שיבעה אחוזים, ועיקר התעסוקה של נשים הוא בתחום ההוראה ומעט בשירותים הסוציאליים. בשל העדר מקומות עבודה בישובים אלה קים גם שיעור גבוה של אלה המועסקים ביישובים היהודים. החוקרים מציינים כי למרות ששיעור ההשתתפות של גברים בכוח העבודה דומה לשיעור ההשתתפות בכלל האוכלוסיה בארץ, רוב המועסקים עובדים בעבודות לא מקצועיות, כמו הובלות ובניין ובמשרות חלקיות עם פוטנציאל השתכרות נמוך, ביישובים היהודים מסביב. "התופעות המתוארות לעיל מתבטאות בתחולה גבוהה של עוני בקרב הערבים בדואים בדרום. עדכון חלק מהממצאים לשנת 2007 בשיתוף עם מירי אנדבלד ואלכס פרומן, מהמוסד לביטוח לאומי, מצביע על כך שתחולת העוני ביישובים המוכרים הייתה כ 70% וביישובים הלא מוכרים כ 76% בשנת 2007" קובעים החוקרים.

מחקרם של השניים מתבסס על מאגר נתונים שנאסף ע"י אגודת הגליל, המספק לראשונה נתונים על האוכלוסייה ביישובים הערבים-בדואים הלא מוכרים ע"י המדינה, במטרה ללמוד על מצב התעסוקה, החינוך, התשתיות בישובים אלה ואיך הם משפיעים על רמת החיים בחברה זו.