אז הנה אנחנו כבר במחצית הדרך. מגישים ממ"נים כמו אלופים, כותבים עבודות בתקשורת כאילו נולדנו לזה, הכול טוב ויפה בכל הנוגע לקורסים במדעי החברה...
אבל פתאום, כמה שדחינו, כמה שלא רצינו, הוא הגיע... מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה (ואני מדבר פה רק על חלק א', כי יש לנו גם ב', להגברת ההנאה).
רוב הסטודנטים לוקחים את הקורס הזה מיד בהתחלה, כדי להיפטר ממנו. אני נקטתי בגישה ההפוכה- עד שאני לא צריך ללמוד את הקורס, אני מתעלם מקיומו. מה לעשות, אף פעם לא הייתי טוב עם מספרים...
אז מה בעצם אני עושה פה?
הדבר הראשון שנודע לי שבאתי לקורס הנ"ל הוא ש-99% מהסטודנטים נמצאים בסמסטר הראשון שלהם, ולכל מי שטעה/חשב/חישב/מתעניין אני ה-1% הנותר (טוב בערך, אין פה 100 סטודנטים).
כמו שאמרתי, כולם לוקחים את הקורס הזה בהתחלה. חכמים כל "תלמידי השנה הראשונה". הפלוס היחידי שלי הוא שאני סטודנט בשנה השנייה ואני הנושא החם בהפסקה. כמה שאלות על המכללה... איך פה? איך זה ללמוד בפתוחה? זה קשה? אתה לוקח שיעורי עזר? שקלת לעבור למקום אחר? בין רגע הפכתי לויקיפדיה של מכללת רמת-גן (ואל דאגה מכללה יקרה, עשיתי לך אחלה של יחסי ציבור).
איך לעזאזל אני אמור למצוא את הטווח הבינרבעוני?
אז לאחר ש'פסטיבל יובל' נגמר אפשר להתרכז בשיעור... כאילו שהיה אפשר לשבת , להקשיב למרצה, להעתיק את התרגילים מהלוח ולהבין איך המרצה הגיע לפיתרון כשאני עדיין בכותרת.
בגדול בהתחלה השיעור עוד היה נראה סביר, קצת משתנה נחקר, שכיחות יחסית, חציון, ממוצע, אמצע טווח. אולי השד לא נורא כל כך?
אז חשבתי... מהר מאוד הגענו לממוצע משוקלל, טרנספורמציה ליניארית, מדדי קשר למיניהם והנושא האהוב עליי ביותר (לא באמת):
הסתברות (לא מילה גסה)
לאחר שאת נושא הסטטיסטיקה סיימנו בהצלחה רבה (באופן יחסי), עברנו לנושא חדש וכך קיבלנו את ה'מכה' של הקורס- מקצוע ההסתברות. בלי לדבר עליו יותר מדי, הוא ממש לא נחמד, כלומר יש לנו בעיות הסתברותיות ויש פעולות בהסתברות. בהמשך, בשביל הכיף, קיבלנו קצת הסתברות שמותנה והסתברות שהיא תלות בין מאורעות, אז איך אומרים-לא נגענו! (אבל נצטרך לגעת, כי אנחנו צריכים לפתור את זה מתישהו...)
אחרי המון תרגילים, המון תרגולים, המון שיעורי תגבור והרבה אמונה- גם את זה עברנו. שלום לך סטטיסטיקה א', רגע מה אתה אומר? יש גם סטטיסטיקה ב' בתואר הזה? אוי ויי!
למה בחרתי לכתוב על הקורס
הקורס הזה היה נקודת המפנה בתואר שלי, זה הקורס הראשון שבאמת למדתי ולמדתי ללא הפסקה, נשארתי אחרי השיעור ובאתי לפני השיעור, הלכתי לשיעורי תרגול (והמון) אבל הכי חשוב ישבתי עם חברים לספסל הלימודים לראשונה. דווקא הקורס שהכי "פחדתי" ממנו, הפך בעצם לקורס הכי כיפי שלקחתי, הכרתי אנשים חדשים וחברים לחיים (כן כן, עד היום..). הישג שווה ערך לכתיבת הבלוג הראשון, מאוד קשה באוניברסיטה הפתוחה.
לסיום, אין לכם מה לפחד מקצת מספרים ופונקציות, גם אם אתם לא טובים או סתם לא אוהבים כמוני. קצת השקעה. ואתם עוברים גם את זה. Piece of cake 
עד לפעם הבאה, שלכם יובל
עיין ברשימת המוסדות האקדמיים בהם תרצה ללמוד. השאר פרטים ונציג המוסד המבוקש ייצור
עמך קשר בהקדם: