ההכנה לבחינת GMAT דורשת זמן והשקעה לא מעטה. חלק ניכר מאוד מההצלחה בבחינה הוא כמובן הבנת השאלה לפני פתרונה, לכן חשוב מאוד להכיר וללמוד את כל אותם מושגים מתמטיים באנגלית. תרגול של בחינות סימולציה ממוחשבות ואדפטיביות בפורמט הבחינה האמיתית יביא לשיפור משמעותי מאוד בציון, מומלץ לתרגל לפחות 14 בחינות בטרם ניגשים לבחינה.
המודל האדפטיבי
כל הנבחנים מתחילים את המבחן באותה רמה, אך התקדמותם נקבעת על פי מידת הצלחתם. כלומר, אם הנבחן ענה נכון על שאלה אחת, השאלה הבאה תהיה בדרגה קשה יותר. אם הנבחן ענה שגוי, השאלה הבאה תהיה קלה יותר. בניגוד למבחני נייר ועיפרון, שבהם נקבע הציון עפ"י מספר הטעויות, במבחן אדפטיבי הציון אינו משקף ספירת טעויות אלא את רמת השאלות שהנבחן התייצב עליה.
המשמעות היא שהמבחן אינו קבוע מראש אלא מתאים את עצמו אל הנבחן, ומחליט בכל שאלה מחדש מה תהיה השאלה הבאה.
הפרק נפתח בשאלה בדרגת קושי בינונית, אם הצלחתם לפתור אותה תקבלו שאלה קשה יותר ממנה וחוזר חלילה, עד שבאופן בלתי נמנע תקבלו שאלה מעבר לרמתכם ותטעו. הטעות תוביל לשאלה קלה יותר, וכך בהדרגה יזהה האלגוריתם האדפטיבי את הרמה של הנבחן וישאף לתת לו שאלות אך ורק ברמה זו.
-"רמת הנבחן" מוגדרת באופן תיאורטי כרמת שאלה שבה יש לנבחן סיכויי הצלחה של 50%.
המבחן הוא מלחמה פסיכולוגית מתישה, שיש להתכונן אליה היטב. דרגת הקושי של השאלות שעליהן התייצבתם היא זו שתקבע את הציון שתקבלו.
משמעות המודל האדפטיבי היא שאי-עמידה בזמן מורידה את הציון, וכן שיש לסיים את כל השאלות בזמן הקצוב לכל חלק בבחינה.
ההתמודדות לאורך כל הפרק עם שאלות שהן על קצה גבול היכולת של הנבחן היא חוויה סוחטת לכל הנבחנים, אך היא מפתיעה במיוחד נבחנים שנחשבים חזקים במתמטיקה או באנגלית.
-במבחן ה-gmat אחוז השאלות הקשות שמתאימות לרמת הנבחן גבוה הרבה יותר ומקטין את יכולת התמרון.
נקודות חשובות נוספות על בחינת ה GMAT:
-ניתן לגשת לבחינת ה-gmat פעם אחת בכל 30 יום, לא באותו חודש קלנדרי ומקסימום 5 פעמים בשנה. עם זאת, ציוני הבחינות נשמרים ומדווחים לכל המוסדות אליהם ביקש הנבחן להעביר את הציונים. לכן, כדאי להתכונן טוב כבר לבחינה הראשונה ולא לקחת בחשבון את האפשרות "הנוחה", לכאורה, להיבחן כל חודש מחדש. תוקפו של ציון ה-gmat הוא 5 שנים.
-הציון הנחשב אינו בהכרח הציון הגבוה ביותר. המוסד האקדמי שבו הנבחן מבקש ללמוד יקבל את שלושת ציוניו האחרונים בבחינת ה-gmat בחמש השנים האחרונות. כל מוסד מתייחס לציונים בצורה שונה, אולם בחו"ל מתקבלת התרשמות כללית על המועמד מכל הבחינות שהוא ניגש אליהן. בישראל נהוג להשתמש בציון הגבוה ביותר. עם זאת, כדאי לבדוק זאת עם הפקולטות השונות.
-הבחינה קשה ודורשת שילוב של מגוון יכולות גבוהות ביותר בתחומים הכמותי והמילולי.
מדובר בבחינה משווה. כל נבחן מתחרה בעת ובעונה אחת בנבחנים מכל העולם, והציון של כולם הוא יחסי.
הבחינה כוללת נושאים שהתלמיד לא נתקל בהם בעבר, כגון Data Sufficiency , סטטיסטיקה תיאורית, Reasoning Critical, תורת הקבוצות, גיאומטריה תלת-ממדית ועוד.
-בחינת ה- gmat מוכרת כאחת הבחינות הקשות ביותר בדרך לתואר שני, והיא קשה שבעתיים למי שהאנגלית אינה שגורה בפיו.
הבחינה נועדה, בין השאר, לבחון יכולת אסטרטגית של מנהלים תחת לחץ ולכן אחת ממטרותיה היא להקשות במכוון על הנבחנים.
קשה לזהות מה נבדק בשאלה - מאחורי החזות הלשונית או המתמטית של השאלות נבדקים לעיתים מאפיינים כגון עמידה בתוכנית עבודה, יכולת קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות, הכרה במגבלות ועוד.
-הבחינה נכתבה עבור בוגרי אוניברסיטה אמריקאים עפ"י שיטת הלימוד האמריקאית והיא כתובה כולה באנגלית מורכבת ללא הקלות, דבר המקשה על ההבנה עבור הישראלים ומאריך את הזמן הנדרש לפתרון כל שאלה.
צור קשר
ליצירת קשר עם מוסדות לימוד המלמדים
תואר שני במנהל עסקים, לחצו על שם המוסד
המסלול האקדמי המכללה למינהל
המכללה האקדמית נתניה
הקריה האקדמית אונו
המרכז ללימודים אקדמיים
לימודי .B.A במכללת רמת גן
קישורים כלליים
פורום מנהל עסקים