הרפואה הסינית היא הרפואה העתיקה ביותר בעולם: השימוש בה החל לפני יותר מ- 4000 שנה והוא נמשך עד היום. הרפואה הסינית כוללת בנוסף לשיטות הטיפול והאבחון, גם אורח חיים המלווה את הפרט מיום לידתו ועד בכלל. בדומה לרפואה המערבית מתבססת הרפואה הסינית על עקרונות האנטומיה, הפיסיולוגיה והפתולוגיה. אך יחד עם זאת הרפואה הסינית מתבססת גם על עקרונות פילוסופיים כגון: אנרגיה, עקרון הדואליות ביקום (תיאורית ה- YIN וה- YANG ) ותיאורית חמשת האלמנטים.
הרפואה הסינית המסורתית כוללת בתוכה מספר שיטות טיפול:
צמחי מרפא סינים:
המקור העתיק ביותר שידוע במערב, ובו פרוט של צמחי המרפא הסיניים (נכתב במאה השלישית לפני הספירה). ישנם אלפיים צמחי מרפא סיניים מוכרים, אולם בפועל, משתמש המטפל בכ- 270 צמחי מרפא "בלבד". המטפל מאבחן את החולה על פי הרפואה הסינית ורושם לו פורמולה המתאימה בדיוק בשבילו. כל פורמולה מכילה בין 10-15 צמחים שונים אשר יחד יוצרים תרכובת אפקטיבית לטיפול. את הצמחים הסיניים אפשר לקחת במקביל לתרופות המערביות ואין להם תופעות לוואי.
תזונה סינית:
התזונה הסינית מהווה נידבך חשוב בטיפול. מחלה על פי הרפואה הסינית, משמעותה חוסר איזון. חוסר איזון יכול להופיע בעקבות גורמים שונים, אך כאשר בודקים את המטופל לעומק ובוחנים את תזונתו , נגלה כי התזונה שלו אינה מאוזנת. התזונה של כל אדם צריכה להיות בהתאם לאנרגיה הבסיסית שלו, כלומר אדם עם אנרגיה יינית יזדקק למזון בעל איכות יאנגית ולהפך (המושג יין ויאנג יוסבר בהמשך), כל אדם צריך לאכול את האנרגיה החסרה לו ועל ידי כך ישלים עצמו מבחינה אנרגטית.
טכניקות טיפול מנואליות:
הטווינה והשיאצו הן נגזרות של האנמה. האנמה היא שיטת טיפול עתיקה המתבססת על עקרונות הרפואה הסינית המסורתית, עקב הצניעות הורשו לטפל בשיטה זו רק עיוורים. שלושת שיטות הטיפול הללו מתבצעות על ידי הפעלת לחץ על נקודות מוגדרות בגוף, במטרה להקל על הסימפטומים מהם סובל המטופל ומניעת מחלות נוספות בעתיד. ישנן מעל ל- 360 נקודות לחיצה בגופנו הממוקמות לאורך 14 מסלולי אנרגיה בלתי נראים המקושרים ביניהם ויוצרים רשת אנרגתית ענפה הפזורה בכל הגוף. מטרת הטיפול היא לאזן בין אזורי העודף והחסר, להקל על בעיה ממנה סובל המטופל ולגרום לזרימת אנרגיה תקינה שתוביל ליצירת הרמוניה בגוף.
טכניקות נשימה ואימון:
צ’י קונג: שיטת אימון שבעזרתה המתרגל מחזק את הצ’י (אנרגית החיים) בתוך גופו, במטרה להזרים אותה לכל חלקי הגוף. חיזוק הצ’י נעשה באמצעות תרגילים המשלבים נשימות ופתיחות מנטלית.
טאי צ’י: שיטת אימון המשלבת יציבה, תנועה, נשימה ומדיטציה תוך כדי תנועה. התרגול שנעשה על ידי ביצוע תנועות המבוצעות באיטיות, ברכות, ברצף ובזרימה במטרה לחזק את גופו ונפשו של המתרגל.
אקופונקטורה:
האקופונקטורה היא שיטת ריפוי סינית המושתתת על דיקור הגוף בנקודות ספציפיות על ידי מחטים ומכאן שמה: ACUS = מחט, PUNCTURE = דיקור (ביוונית).
הסינים משתמשים במונח CHEN .
על פי המסורת הסינית, נתגלה כוחה של האקופונקטורה בשדה הקרב באופן מקרי, כאשר גנרל סיני שנפגע על ידי חץ בנקודה מסויימת בגופו הבחין שדקירת החץ גרמה לריפוי חולי באיבר אחר ממנו סבל זמן רב. התפתחות האקופונקטורה היתה על בסיס נסיוני, במעקב אחר השפעות תרפויטיות של גירוי נקודות מסויימות בגוף. החוקרים הבחינו בשינויים פיסיים הנגרמים כתוצאה מגירוי נקודות אלו. במשך הזמן התרחב מספר הסימפטומים שניתן היה לייחס אליהם נקודות בגוף לשם אבחנה וריפוי.
ישנם ממצאים ארכיאולוגיים המצביעים על כך כי האקופונקטורה קיימת כבר למעלה מארבעת אלפים שנה. הסינים מאמינים שהטיפול בדיקור החל עוד בתקופת האבן, כאשר השתמשו באבנים חדות על מנת לנקז מורסות ולשכך כאבים. אבנים אלו נקראו "BIAN ", פירוש המילה הוא אבן בעלת זווית חדה לטיפול במחלות. באותה התקופה השתמשו גם בעצמות ועצים לדיקור. בשנת 1600 לפני הספירה (תקופת הברונזה) החל השימוש במחטי מתכת, השימוש התרחב במקביל לייצור הברזל, והיתה אפשרות לייצר מחטים גם מחומרים אחרים.
הכתב העתיק ביותר בנושא הרפואה הסינית הינו "NEI CHING ", הנקרא "ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב". האגדה מספרת כי הספר נכתב בתקופת הקיסר הצהוב (2674 לפני הספירה) על ידי הקיסר עצמו ושישה מומחים ברפואה (ביניהם שני רופאים רוקח וביולוג). במשך השנים נוספו פירושים שונים לספר זה. הספר כולל תשעה פרקים, בכל פרק שואל הקיסר את מרפאו האישי, צ’י פו, שאלות שונות, וזה משיב לו. תפיסתו הבסיסית של הספר מושתתת על מספר עקרונות:
הטאו- (=הדרך)- הטאו הינו הדרך להבנת העולם, נסיון להשיג הרמוניה מושלמת בין הכוחות המנוגדים בטבע. הבריאות, לפי הגישה הטאואיסטית, הינה ניסיון של האדם להגיע להרמוניה עם הטבע, והדרך היחידה להיות בריא היא להתאים עצמך לכוחות הטבע ולהוות חלק אינטגרלי מהסביבה, דרך הרמוניה בעולם הזה ניצור הרמוניה עם העולם הבא ונשגשג בו.
תיאורית ה-YIN וה- YANG - שני כוחות המנוגדים ומשלימים זה את זה. כאשר יש איזון בין שני הכוחות הללו ביקום, אזי שורר הטאו. כאשר יש איזון בין שני הכוחות הללו ברמת האדם, הבריאות משגשגת ושופעת.
תיאורית 5 היסודות – אש, אדמה, מתכת, מים, עץ- אלו היסודות הבסיסיים של הטבע. היסודות מבקרים אחד את השני: "האש מתיכה את המתכת, המתכת חותכת את העץ, העץ גדל על פני האדמה, האדמה מכסה את המים, המים מכבים את האש".
כל שיטות האבחון הן מהחוץ פנימה מכיוון שחל איסור בתורה הסינית לפגוע בשלמות האדם, (האדם עובר לעולם הבא באותה הצורה בה הוא הגיע לעולם הנוכחי).
המטפל הסיני אוסף את האינפורמציה שקיבל מגופו של המטופל, בנוסף לתשאול פרטני שעובר כל מטופל. המטפל משכלל את כלל האינפורמציה לכדי "תבנית של חוסר איזון", ומנסה לגלות את הקשר שבין התופעות בגוף מהן סובל המטופל, ולא דווקא מחלה בעלת גורם ספציפי.
עד שנות השישים לא הורשו הרופאים הסיניים לעסוק בניתוחים, אלא רק במחלות הניתנות לריפוי על ידי האקופונקטורה. הרופאים שלמדו במערב טיפלו במחלות אשר לא טופלו על ידי הרופאים הסיניים. בשנות השישים החלו הסטודנטים לרפואה סינית ללמוד גם רפואה מערבית. הרופאים הותיקים השלימו את החסר: הרופאים המסורתיים השלימו את הידע המערבי ולהפך. כיום בבתי החולים בסין משתמשים בשתי השיטות: המסורתית והמערבית, כאשר החולה בוחר לו את שיטת הטיפול. כל רפואה נעזרת בידע של זולתה – לטובת המטפל.
הרפואה הסינית נכנסת לתודעה המערבית עם ביקורו של נשיא ארצות הברית ניקסון בשנת 1972. הנשיא ופמלייתו צפו בניתוחים שנעשו ללא חומרי הרדמה, אלא בעזרת דיקור בלבד, דבר שגרם לתהודה רבה בעולם. במהלך השנים האחרונות קמו שיטות שונות באירופה אשר שילבו מכשור חשמלי ושיטות טיפול נוספות ביניהן: שיטת נוז’יה לדיקור באוזן. שיטתו של ד"ר וורסלי המדגישה את האלמנטים הפסיכולוגיים של המטופל על פי חמשת האלמנטים ועוד.
המאמר נכתב ע"י דר' גיל וינבאום מנהל הקולג' לרפואה משלימה