אני מתבלטת בין מסלול תואר ראשון בחינוך ואז תואר שני ביעוץ חינוכי עם תוספת של אבחון דדיקטי ותעודת הוראה, לבין פסיכולוגיה חינוכית, אני מחפשת באינטרנט את ההבדל אבל לא כל כך מוצאת,
מבחינת צורך בשוק האם כדאי ללמוד את המקצוע הזה?
איפה כדי ללמוד חינוך לשם המשך לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה או באוניברסיטה?
יועצת חינוכית היא בעלת תפקיד בתוך בית הספר. פסיכולוגית חינוכית עוברת בין בתי ספר ומייעצת לגבי ילדים או בעיות ספיציפיות. היועצת היא חלק מהמערכת והיא מלווה את המערכת לאו דווקא בבעיות אלא גם כחלק מבניית שגרה חינוכית בריאה. מבחינת הצורך בתפקידים - בשטח יש צורך בשני התפקידים, אולם יש יותר תקנים ליועצות. מבחינת מה ללמוד - עליך לוודא עם המוסד שבו תרצי ללמוד תואר שני מה הדרישות. לדוג' - אבחון דידקטי מחייב בדרך כלל תואר או תעודת הוראה בחינוך מיוחד, ואת זה עדיף לך ללמוד במכללות. גם בייעוץ יש בדרך כלל העדפה לבעלי תואר בחינוך מיוחד (למרות שלאחרונה נפתח מסלול דומה לאבחון גם למורים שלא מהחינוך המיוחד).
לגבי מה עדיף - במכללה הדגש הרב יותר הוא על מעשי וניסיון בשטח ובאוניברסיטה על תיאוריה ומחקר - השאלה מה מעניין אותך יותר. במכללה קצת יותר זול ללמוד.
איך בעצם אני משלבת את כל הנושאים האלה,
תואר ראשון בחינוך תואר שני ביעוץ חינוכי (כמה זמן זה תואר שני?), ואז התמחות באבחון דידקטי(כמה זמן?) ובתוך כל זה איפשהו אני ישלב תעודת הוראה..?
איך ניתן לעשות את זה?
את הולכת להרבה כיוונים ולכן זה יקח קצת זמן...
תואר ראשון ניתן לעשות , ולהתחיל תעודת הוראה מהשנה השלישית (וזה יגלוש לך לשנה רביעית). במכללות לחינוך תוכלי לעשות מסלול שמשלב תואר בחינוך ותעודת הוראה ביחד. תואר שני ביעוץ בדרך כלל לוקח שנתיים (במיוחד אם תגיעי מהחינוך המיוחד). תוך כדי כך התחילי כבר לעבוד כמורה לחינוך מיוחד, כי נדרשות לך 5 שנות ניסיון בחינוך המיוחד אחרי התואר הראשון ע"מ להתקבל לאבחון דידקטי. בהצלחה
את ממליצה להתחיל בחינוך מיוחד ולא חינוך רגיל? כדי להתקדם לכיוונים האלה.
או בחינוך רגיל משולב עם חינוך מיוחד