שלום,אני מתעניינת בתכנית לאבחון לקויות למידה.
בימים הפתוחים בהם הייתי באונ' י-ם ואונ' חיפה נאמר לנו כי ישנה הצעה לעגן תחת חוק את כל מי שרשאי לעסוק בתחום אבחון לקויות הלמידה, וכי בעוד מקסימום 3 שנים מי שיוכל לעסוק באבחון וטיפול יהיה רק מי שסיים תואר שני בלקויות למידה, בעוד שמי שמחזיק בתעודת מאבחן דידקטי או כל תעודה דומה לא יוכל לעסוק במקצוע או לחילופין ייאלץ להשלים לימודיו לצורך הרשיון לאבחון. בנוסף דובר גם על רעיון "פנקס מאבחנים" כפי שקיים "פנקס הפסיכולוגים".
עכשיו השאלה שלי היא עד כמה ממשי וקרוב השינוי הנ"ל, והאם כיום באמת כדאי לי ללכת ללמוד לתואר שני בלקויות למידה(מדובר בתואר אינטנסיבי ביותר של שנתיים וחצי) או להסתפק בלימודי הוראה (שזה גם אחד מתחומי העניין שלי) בתוספת של לימודי תעודה באבחון דידקטי+הוראה מתקנת.
בתודה מראש
לירון
קשה מאוד לענות על זה. המגמה שהזכרת מדוברת כבר זמן רב, וכל פעם יש רעיון חדש: רק בעלי תעודת אבחון דידקטי, רק פסיכו חינוכיים וכד'. לא ברור מתי באמת המצב הפרוץ כיום בשוק יתמסד ובאיזו צורה.