אל תלמדו הוראה בארץ ואל תחיו פה (מי שיכול, כמובן)
פנייה למתעתדים ללמוד הוראה, במיוחד במקצועות מדעי החברה והרוח עם אזהרה חריפה בצד! על בזבוז מוחלט של כספכם וזמנכם, כוחותיכם.
בתי הספר השונים להוראה (מכללות ואוניברסיטאות) מכשירות מדי שנה מספר לא מבוטל של מורים חדשים.
גם אם נניח ש 25% אינם מעוניינים לעסוק בתחום, ורק למדו לשם ידע אישי (יקר מאד אגב)
ועוד 25% שאינם מתאימים לעסוק בתחום בשום פנים ואופן (אבל לא "הפילו " אותם בשלבים מוקדמים של ההכשרה, כי מעוניינים לקבל את שכר הלימוד עדיין נותרו 50% שמעוניינים לעסוק בתחום.
אפילו על פי עקומת גאוס , יש אחוז מסוים של מי שבאמת מתאים לעסוק בהוראה, נניח 10% מהסכום הכללי. גם אם אתם נמצאים ברובד האיכותי ביותר של אוכלוסיית המורים, תדעו לכם שאין לזה קשר לתעסוקה עתידית בתחום. וזה מה שאתם הרי מחפשים, נכון?.
אם אין לכם פרוטקציה, הסיכוי שלכם לעסוק בתחום-הוא אפסי, ללא שום קשר לידע שלכם או לכישורים שלכם. למרבה הפרדוכס, דווקא במערכת שאמורה לקדש ערכים הומאניים ורוחניים, של ייחודיות, של אינטלקטואליות ושל ידע ולימוד לשמם.
המדיניות של משרד החינוך, הרשויות המקומיות ושאר הגופים הפרטיים האמונים על המיון לעבודה, אינה קשורה כלל ליכולות שלכם, וברור אגב שבמצב של קיצוצים מתמשכים מצד הממשלה שונאת האקדמיה, שוק בשפל, מערכת רווויה במורים (במיוחד בתחומים ההומאניים), כל אחראי מעדיף להעסיק את המורים המוכרים לו , הוותיקים, שיש להם "קבלות" מוכחות, ואגב, לא תמיד משיקולים מקצועיים פרופסיונאליים. הנימוקים השכיחים בהם תתקלו יהיו "אין לך ניסיון" (אבל כיצד תרכוש אותו אם אף אחד לא מקבל אותך?), "אנחנו לא צריכים מורה במקצוע שלך", "אנחנו פועלים לפי צרכי המערכת" (מה מסתתר בדיוק מאחורי הביטוי החלול "צרכים"?), "אנחנו לא אחראים" וכו' וכו'.
כל הפרסומים למיניהם על הצורך הבהול במורים איכותיים ועל התוכניות להסבה מזורזת (גם בתחומים ההומאניים) הם תרגילים (כמעט גאוניים!) להסתיר את העובדה המצערת, שלמרות רמת ההישגים הירודה להבהיל של המערכת, אין היא יכולה ואין היא מעוניינת לקלוט מורים חדשים ואיכותיים. כלומר, משרד החינוך וגורמים אינטרסנטיים אחרים עושים תרגילים של יחסי ציבור על חשבון הסטודנטים, רק כדי להשיג עוד שורה בעיתון. מדובר בכל מיני תוכניות מגוחכות של הסבה מזורזת של אקדמאים להוראה (כמו: "מצוינים להוראה", "חותם" ואחרות) , כאשר בפועל אנשי חינוך ומורים שעברו הכשרה רצינית בעמל רב מודרים מהמערכת ונמקים בניכור ובעזובה בשולי החברה, בתחומים אחרים מאלה שלמדו בהם הם נמצאים בתחתית הסולם. המערכת פשוט רוויה במורים, ואין תוכנית רצינית לטווח ארוך לאפשר קליטה משמעותית של מורים חדשים וצעירים.
זאת ועוד, אתם תופקרו להיות לבד מול מנהלים אלה, הואיל ומשרד החינוך, במסווה של העצמת מנהלי בתי הספר לקבל החלטות, יתנער מאחריותו לכם.כך נוח לו לברוח מאחריות לרמה הירודה של המערכת ולמצבכם האישי.
זאת ועוד, גם ארגוני המורים לא ימהרו בעזרה למצוא לכם עבודה, שהרי הללו דואגים קודם כל לחברים הותיקים שיש להם כוח,כן, גם כוח פוליטי והשפעה בארגון שלא בקלות יותרו על מקום עבודתם. נימוק שכיח יהיה "למה פנית רק עכשיו, השנה כבר אבודה. תפנה בשנה הבאה".... "ננסה לעזור...".
בעבר בתי הספר השונים להכשרת מורים כתבו בפרסומים ש "למצטיינים מובטחת עבודה" בשנים האחרונות,גם זה נכתב הרבה פחות, כי יש חובת אמת בפרסום. מכל מקום, היכן שהבטחה זו כן רשומה, ברור שמדובר בדמגוגיה ללא כיסוי (כמו, בהכשרת המורים לאנגלית, הכשרת עובדי הייטק ואנשי מדעי הטבע להוראה, תוכנית חותם ואחרות).
אז שתדעו, הסיכוי שלכם לעסוק אי פעם בהוראה הוא אפסי ואף אחד לא ירחם עליכם.
ושוב, מבלי להכיר אותך, יכולותיך או את רמת המוטיבציה שלך. כל אחד שכבר התמזל מזלו להיות במערכת מביא את החברים שלו.
חבל על כספכם, זמנכם או האנרגיה שתשקיעו בעניין.
מעבר לכך, חשוב לזכור שבהכשרת המורים מדובר בעסק כלכלי. בתי הספר להוראה מעוניינים ברווח כלכלי ומשרד החינוך מעלים עין בהסכמה שבשתיקה. איפה היד המכוונת שכאן? איפה האחריות המוסרית כלפי הבוגרים לעתיד שיותרו ללא פרנסה? אנחנו משטר דמוקרטי ולא טוטליטארי (עדיין...).
יתרה מכך, גם אם תמצאו מסגרת לעבוד בה כמתחילים, לא תקבלו עזרה כמורים, אפילו להפך, המורים הותיקים במערכת יהיו מעוניינים להכשיל אתכם, וזאת משני טעמים: האחד, אתם נתפסים כמאיימים על מקום העבודה שלהם, השני, הם בד"כ לא מתוגמלים כספית על העזרה, אז בשביל מה להם להשקיע בכם?.
במציאות הנוכחית בארץ, בה תרבות הניהול היא פוליטיקה שלמה של מי החבר שלי פה, ושל אני אביא רק את החברים שלי, של מה יצא לי מזה, של התבוננות לכאן ולעכשיו, של ראיה וניהול שמטרתם הישרדות לטווח הקצר בלבד, מורים ומנהלים כאחד מתפקדים כטכנאים, משמשים כמומחים לתחום מסוים אחד צר, והם מתפקדים ללא ראיית חיים אינטגרטיבית ומתפקדים כאנשים ללא נשמה. מה הפלא שמערכת החינוך שלנו נראית כמו שהיא נראית.
יתרה מכך, מקבלי ההחלטות במערכת החינוך הם שמרניים מאוד, שאיפתם התמידית היא ליישר קו עם הקונסנזוס ואין חרדים מהם לשמור על הממוצע ועל ה "מיין סטרים".אין מקום לנבדלות, לשונה, למיוחד, אלא מקודשת היא ההליכה בזרם ללא יחוד וללא טיפוח חשיבה ביקורתית ועצמאית של המורים ושל התלמידים כאחד.לכן מערכת החינוך נראית כך בהישגיה הכול כך נמוכים בהשוואה להישגי מערכות החינוך בעולם.
שלא לדבר על ההפקרות בכיתות, שהיא רק ביטוי לעיוותים שצוינו לעיל. אין לתלמידים הערכה לידע לשמו, שהרי מדובר בבחברה שמקדשת רייטיניג ותרבות חומרית של "מה יצא לי מזה".
אז הבנתם? המערכת מתבשמת בדאגה לתלמידים (לרוב מלים ריקות ושבלוניות) – אבל מה עם הדאגה למורים בכלל , ומה עם הדאגה למורים החדשים בפרט?.
ובכן, כך מטפחת מדינת ישראל את הרוחניות והלמדנות היהודית, כך היא משמשת "אור לגויים" כאשר מורים איכותיים שזה עתה סיימו את הכשרתם לא מוצאים עבודה, למרות יכולתם ורצונם העז לקיים שליחות בפרט, כאשר במערכת יש מורים אפילו ללא תואר ראשון שמתחננים לצאת כבר לפנסיה מרוב שחיקה, וכאשר אקדמאים מוכשרים בורחים לחו"ל ומי שנשאר חי בעליבות קיומית רוחנית ופיזית במוסדות מעוטי התקציבים והמזולזלים בארץ.
אומנם פה ושם מתפרסמים דיבורים על תוכניות שונות המיועדות להחזיר אקדמאים בתחום מדעי הטבע (שכבודם במקומם מונח), אולם מה לגבי אקדמאים מהתחומים ההומאניים? ומה לגבי האקדמאים בוגרי מדעי הטבע שנמקים בארץ?
אם יש לך שאלות נוספות, אוכל לענות במייל.
גדי
[email protected]
(מוסמך ומפוקח מניסיוני שלי)