שלום רב.
אני עובדת סוציאלית עם וותק של 10 שנים במקצוע. בימים אלה נרשמתי להסבת אקדמאים להוראה באורנים. אני מתלבטת מאוד בין שני מסלולים. אחד- א'-ו' והשני חינוך מיוחד. אני שואפת להיות מחנכת של כיתות א'-ב' ולא רוצה להיות מורה בחינוך המיוחד, אבל הבנתי שהסיכויים שלי להתקבל כמחנכת ל א-ב' עם הכשרה בחינוך מיוחד טובים היום, לאור חוק השילוב. מה יותר נכון לדעתך, ומה יוביל אותי לממש את הרצון שלי להיות מחנכת ב א'-ב', התמחות בא'-ו' ( ובאיזו התמחות?) או חינוך מיוחד? האם זה נכון בכלל ללמוד הסבה לחינוך מיוחד כשאני מראש לא רוצה לעבוד בחינוך מיוחד אלא בחינוך רגיל?
תודה מראש על התשובה
אין צורך לעשות הסבה לחנ"מ אם את לא רוצה לעבוד בחינוך המיוחד. ביסודי הרגיל יש עבודה בשפע ותעודה ליסודי יותר טובה מתעודת חנ"מ במקרה זה.
שני שלום, ראשית תודה רבה על תגובתך.
אני גם נוטה לחשוב שעדיף לעשות תעודת הוראה ליסודי רגיל, אבל... הבעיה היא שנאמר לי שאם אני רוצה להיות מחנכת לכיתות א' וב' אז מטבע הדברים רצוי שאעשה התמחות במתמטיקה או לשון. האם את שותפה לדעה הזאת, האם זה יתן לי יותר סיכוי להתקבל בסופו של דבר כמחנכת לכיתות א' וב'. ומה את אומרת על התמחות במקצועות אלה גם אם הם לא ממש מדברים אלי?
ממש לא חייבים את המקצועות הללו כדי להיות מחנכים בכיתות א-ב. אפשר להגיע גם מהתמחויות כמו ספרות, טבע, תנ"ך וכד'.