היי,
קיימת אצלי התלבטות. אינני מעוניינת להיות מורה, אלא אני רוצה לעסוק בפן התרפי-טיפולי. האם תואר ראשון בחינוך מיוחד רלוונטי עבורי?
תודה מראש.
מצ"ב חוזר שיצא לאחרונה וקובע תנאים להעסקת עובדים במקצועות התרפיה במוסדות משרד החינוך: http://terapyabeomanut.blogspot.com/
בנוגע לסעיף ב', תת סעיף א' - דרוש "תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר ע"י המל"ג באחד מהמקצועות הבאים: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת או – תואר ראשון כלשהו לפחות, ממוסד אקדמי מוכר, ובלבד שסיים במוסד מוכר קורסים לפסיכולוגיה כדלקמן : מבוא לפסיכולוגיה (קורס שנתי), פסיכולוגיה התפתחותית (קורס שנתי), תיאוריות באישיות (קורס סמסטריאלי), פסיכופתולוגי (קורס סמסטריאלי)".
יש לי שתי שאלות:
1. לא הוזכר כאן תואר ראשון בחינוך מיוחד. האם יהיה עליי להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה המפורטים לעיל על מנת להמשיך ללימודי תרפיה? (יש לציין שאני מעוניינת ללמוד במכללת לוינסקי).
2. אם אצטרך לצבור ניסיון בעבודה עם ילדים על מנת לעסוק בתרפיה, איך אוכל לצבור אותו עם תואר ראשון בחינוך מיוחד בהתחשב בעובדה שאינני רוצה לעסוק בהוראה?
מצטערת על הסירבול אך תודה מראש!!
1. לא בטוח שכל הקורסים יהיו חלק מהתואר. לעיתים יש קורסים בעלי תכנים זהים אך לא בעלי שם זהה.
2. בתואר הראשון תתנסי בעבודה עם ילדים במסגרות בית ספריות. מורה בחנ"מ אינה מורה קלאסית ברוב המקרים ולא פעם מדובר על עבודה פרטנית עם ילד. אמנם הצרכים הם יותר לימודיים, אבל בעבודה הזו, מטבע הוויתה, יש הרבה דברים מעבר ובהחלט תוכלי להכיר כך את הצרכים של הילדים האלה ודרכי הגישה אליהם.