שלום,
אני בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד + תעודת הוראה. בשנים האחרונות עבדתי בבי"ס לחינוך מיוחד (יסודי ותיכון, שם גם לימדתי מיוזמתי לבגרות בלשון.
כרגע אני בהתלבטות - שמתי לב שהרבה בתי ספר תיכונים רגילים לא היו מעוניינים להעסיק אותי למשרת הוראת לשון, על אף ניסיוני בהגשה לבגרות ועל אף יכולותיי לעבוד עם אוכלוסייה קשה, וזאת כיוון שאין לי תעודת הוראה בלשון. בבתי ספר לחנ"מ מן הסתם ייתנו לי ללמד לבגרות, אך אין הרבה הצעות עבודה כאלה לצערי הרב בחינוך המיוחד.
חשבתי אולי לעשות תעודת הוראה בלשון ובכך לפתוח אופציה להוראת לשון בבתי ספר רבים יותר. מצד שני אני חושבת גם על אבחון דידקטי ותוהה האם התמקדות בלקויות למידה דווקא תקדם אותי יותר מבחינה מקצועית במשרד החינוך (מה גם שהנושא מעניין אותי לא פחות מהוראת לשון).
האם באמת לימודי אבחון דידקטי יפתחו לי יותר אופציות בעבודה עם לקויות למידה ואהיה יותר מבוקשת מה שנקרא על ידי בתי ספר שונים או שהתואר הראשון שלי בחינוך מיוחד בהחלט מספק? האם הדבר יכול לקדם אותי גם לתפקידי ריכוז והדרכה בתחום?
מה בתכלס יותר בביקוש במערכת החינוך? הוראת לשון לבגרות ובכלל או התמחות באבחון והוראה של תלמידים לקויי למידה?
המון תודה
שלום רב,
תודה על פנייתך.
לא ניתן לענות באופן חד משמעי על השאלה, שתי האופציות יכולות להניב התקדמות בפן המקצועי.
אני ממליצה לך לקרוא בראש ובראשונה על כל אחד מהתחומים, ולקבל את ההחלטה על פי עניין אישי בלבד. מציאת עבודה בתחום תלויה במספר פרמטרים כגון עיתוי, אזור גאוגרפי, ביקוש ויכולת מקצועית.
כיום, קיים ביקוש רב לכל תחומי ההוראה כולל תחומי הוראת הלשון ועבודה פרטנית עם לקויי למידה.
בברכה ובהצלחה, אורלי - מכללת אורנים