פורום ייעוץ לימודי ותעסוקתי

אני כרגע מסיימת שנת שירות שניה,ומתכננת להתחיל ללמוד במכללה מיד לאחר סיום השירות(אוקטובר 2011). ההתלבטות העיקרית שלי היא בין שלושת התחומים הנ"ל,כשהדגש הוא על מדעי ההתנגות ושירותי אנוש. מדעי ההתנהגות הוא תחום שמאוד מאוד מעניין אותי,אך יש לי חשש גדול מאוד-מכיוון שהנושא כללי מידיי ולא ממוקד על תחום תעסוקה ברור,ולכן יקשה עליי למצוא עבודה מיד לאחר סיום הלימודים. 1)האם לוותר על תחום זה,למרות שהוא מעניין אותי? במה אוכל לעבוד? 2)האם יש אפשרות לשלב בין מדעי ההתנגדות ושירותי האנוש? האם יש ביקוש לשירותי אנוש בשוק העבודה? 3)מה ההבדל בין שירותי אנוש למשאבי אנוש? 4) אולי יש תחומים נוספים ללימודי תואר ראשון באותו נושא פחות או יותר,שאתה יכולים להמליץ עליהם? אני קוראת המון בנושא,ורעיונות נוספים יתקבלו בברכה. מודה מראש לכל מי שיכול לעזור! המון הצלחה לכולם.

סליחה שאני שואל ככה ישירות, אבל למה דווקא במכללה? אם רק סיימת את השירות שלך, קחי לעצמך עוד חצי שנה כדי לשפר את נקודת הפתיחה ולכי ללמוד במוסד אקדמאי ברמה בין-לאומית, כזה שלומדים בו אנשים כמוך, שרוצים להצליח. אני במקומך הייתי שוקל ללמוד תואר עם שם קצת פחות "אופנתי" אבל הרבה יותר בסיסי. תואר שיפתח לך הרבה יותר דלתות כי הוא מחובר לבסיס של החומר ולא מתמקד באיזו נישה שאת בעצמך לא יודעת אם היא תיהיה רלוונטית בעוד שלוש שנים או לא. פסיכולוגיה, סוציולוגיה וגם פילוסופיה הם מקצועות שיהיו תמיד רלוונטים.

קודם כל המון תודה! כשהתחלתי לחפש את הכיוון שלי בלימודים גבוהים,ניגשתי בראש ובראשונה לתחומים שמעניינים אותי,ולא בגלל שהם נשמעים טוב.. השכר חשוב לי לא פחות,ולכן אני שואלת על אפשרויות התעסוקה בתחום שירותי \משאבי אנוש וכן מדעי ההתנהגות (שחלקם כלולים בלימודי משאבי האנוש...). אני יכולה לבחור לבסוף במנהל עסקים למשל,כי תמיד יהיה לו ביקוש,אבל התחום לא מעניין אותי עד כדי לימודי תואר ראשון-ולכן גם המוטיבציה שלי להשקיע ולהפיק את המיטב,תרד בהתאם. אני חושבת שבכל הנושא של בחירת מקצוע צריך קודם כל לעשות חושבים עם עצמך ולהגיע להחלטה,אך עם זאת-שתוכל למצוא את מקומך בשוק התעסוקה. ולמרות שאני לא בקיאה בנושא,נראה לי שתחום משאבי האנוש תמיד יהיה מבוקש. אולי אני טועה? לגבי המכללה-כבר ניגשתי לבחינה הפסיכומטרית תוך כדי השירות,ולצערי הרב הציון איננו מספיק לשום אוניבסיטה באיזור..ואני לא רואה את עצמי ניגשת שוב.אני לא יודעת אם אני מוותרת לעצמי,מכיוון שיש הרבה מכללות בארץ שנחשבות לטובות.

את בהחלט צודקת וגם אני חושב שאין טעם לרוץ וללמוד מקצוע רק בגלל ש"יש בו הרבה עבודה" ועדיף ללמוד משהו שאוהבים ומתחברים אליו. תחום משאבי האנוש הוא תחום מאוד רחב ואין לי ספק שיש בו תעסוקה ותיהיה בו גם בעתיד. זה לא מה שצריך להטריד אותך. מה שכן צריך להטריד אותך זאת העובדה שכבוגרת מכללה נקודת הפתיחה שלך נמוכה בהשוואה לבוגרי האוניברסיטאות. בעוד שלוש או ארבע שנים, כשתסיימי את התואר ותתחילי לשלוח קורות חיים ישבו אותם אנשי משאבי אנוש, יסתכלו על קורות החיים שלך, יראו שאת בוגרת מכללה ויגידו לעצם ש... הנה אחת שמוותרת לעצמה, חיפשה חיים קלים והלכה למכללה. האם אלו האנשים שאת, כבוגרת משאבי אנוש היית רוצה לגייס למפעל שלך? יש עשרות מחקרים שמראים שבוגרי אוניברסיטאות מקבלים נקודת פתיחה טובה יותר במקומות העבודה. לא רק בשכר, אלא גם הלאה בלימודים האקדמיים, במבחניים חיצוניים ובלתי תלויים ואפילו בהמשך הקריירה. אני לא חושב שאת צריכה לבחון רק את השתיים-שלוש אוניברסיטאות שנמצאות באזור המגורים שלך אלא לבחון גם אוניברסיטאות שנמצאות רחוק יותר. זה לא צבא, לא צריך לחשוב על זה במונחים של "בסיס סגור/בסיס פתוח". אוטוטו מתחילים הימים הפתוחים של האוניברסיטאות, תקפצי לכמה מהן ותבדקי מה תנאי הקבלה, מה האופציות שלך לשיפור ציוני הקבלה (מכינה?) ואז תחליטי. חפשי בפייסבוק את התאריכים של הימים הפתוחים.

אתה צודק בהחלט. בכל מקרה-שווה לנסות..מקסימום אני אצליח :) מודה לך מאוד!