שלום רב,
אני כל כך מבולבל שאני לא יודע מאיפה להתחיל את סיפורי.אני בן 25 מאיזור המרכז,כרגע אני עובד בשירות לקוחות בחברה ציבורית גדולה מאוד מזה שנה ושלושה חודשים.זוהי עבודתי הראשונה ואינני מרגיש בה סיפוק כלל וכלל.זאת עבודה מלחיצה(למרות שיחסית לעבודות בחברות אחרות היא ממש רגועה אבל לא מבחינתי האישית),לעיתים אני כבר לא סובל את הלקוחות ופשוט נמאס לי להיות נחמד,למרות שאני מטבעי כזה.אני בעל תעודת בגרות,למרות שחסר לי מתמטיקה,ו-12 שנות לימוד,מעולם לא הוסמכתי מקצועית למשהו,ומאז תום שירותי הצבאי אני מחפש את עצמי בנרות.
לאחר השיחרור הייתי בבית במשך שנה וקצת מתוך חיפוש עצמי כמו כל אזרח טרי אחר שמשתחרר משירותו הצבאי.לאחר חצי שנה של לבטים החלטתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה תקשורת.לקחתי חמישה קורסים שבאחד מהם הצלחתי ובשניים נכשלתי ושניים אחרים אני מפחד לגשת להיבחן שוב בגלל הכישלונות שהיו לי במבחני הסמסטר הקודמים.בחצי שנה האחרונה לא במסגרת מסודרת ועקב כך הלכתי למכון תעסוקתי לעבור ייעוץ.
על פי תוצאות הייעוץ ומבחני ההשמה והשיחות עם הפסיכולוגית התעסוקתית נמצאו אצלי הדברים הבאים:
א.עפ"י תכונותיי הטובות שהיא ציינה בפניי אני אדם סקרן,נוטה לתחום החקר,בעל שליטה טובה יחסית באנגלית,מסגרתי,מנומס,מוסר עבודה גבוה.טיפוס פילוסופי.
ב.תכונותיי הפחות טובות הן שאני מוותר בקלות,בעל ביטחון עצמי נמוך,לא מסתגל למצבי עמימות,ביישן,מוזר בעיניי הסביבה,ובעל יכולת מתמטית חלשה.
ג.המקצועות שהיא ייעצה לי ללכת אליהם הם בלשנות,מידענות,תרגום וכל מה שקשור בחקר רק לא בפן המתמטי.למען האמת רציתי בעבר להיות פסיכולוג אך החלום התנפץ לי כשהיא אמרה שאני לא מתאים כרגע לפסיכולוגיה.בנוסף לכך היא ייעצה לי להמשיך את התואר בתקשורת וללמוד קופירייטינג.חשבתי על פסיכולוגיה כי תמיד הייתי אצל פסיכולוגים ותמיד חשבתי לעצמי איך זה להיות כזה וגם יש לי רגישות מסויימת לסביבה שלי.
מאז חשבתי על כל מיני מקצועות כמו למשל היסטוריה,בלשנות,לשון עברית,ועוד המון.אני מרגיש אבוד לגמריי ושלא אמצא את עצמי במהרה,אחרת גם אני אשתגע לחלוטין.אני בנאדם שאוהב לבדוק דברים על פני השטח,להתבונן,לבחון כל פרט ופרט,אני אוהב להתנסח טוב בכתב ובדיבור,אני אוהב פה ושם לקרוא דברים שמוצאים מסקרנים בעיניי.קניתי ספרים על בלשנות והיסטוריה אך עדיין הרגשתי לא בטוח בכך.הספר על אתונה היה נחמד לקריאה ודיי הסתקרנתי ממנו ותמיד בילדותי אהבתי את תרבות יוון ורומא.גם אני רואה תוכניות לפעמים בערוץ ההיסטוריה.אני גם לעומת זאת אוהב סרטים ובמיוחד אפוסים היסטוריים.גם תחום השפות נשמע בעיניי מעניין כי אני אוהב לבחון דברים ולנתח אותם לעומק.אני גם טיפוס פילוסופי כזה.אני מקווה שמדברים אלו תוכלו לעזור לי להגיע לפיתרונות כלשהם/
קודם כל, אל תתיאש מחוסר ההצלחה שלך באוניברסיטה הפתוחה. שיטת הלימוד של המוסד הזה לא מתאימה לכולם, וזה לא הצלחת לא אומר שאתה לא בסדר. זה פשוט אומר שאתה לא מתאים ללימודים כאלו.
אני לא מתרשם במיוחד מכל המשפטים המפוצצים שאומרי יועצי התעסוקה השונים. אם אתה חושב שמתאים לך להיות פסיכולוג - לך תלמד פסיכולוגיה. עזוב אותך ממה שאחרים אומרים, לא הם אלו שצריכים לשבת בסוף היום בכיתה.
אתה גם צריך להבין שתואר ראשון במדעי הרוח הוא לא סוף פסוק. אתה יכול לעשות תואר ראשון בפסיכולוגיה ולמצוא את עצמך כעורך לשוני. אתה יכול לעשות תואר בבלשנות ולמצוא את עצמך עוסק במשאבי אנוש. התארים האלו הם תארים די כללים והם פחות מכוונים לקטע הפרקטי. תסתכל עליהם כעל תארים שיפתחו לך אפיקי מחשבה חדשים ופחות כעל תארים שיקנו לך מקצוע ספציפי לחיים.