נקודת מפנה | 18:21 24/06/10
שלום רב!!! אני סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה (לקראת סוף התואר) אני מאוד מתלבטת מה לעשות בהמשך, החלום שלי תמיד היה רפואה והאמת שהבגרויות שלי ממש גבוהות אבל הפסיכומטרי לא, היום אני ממש שוקלת לאחר התואר לשפר את הפסיכומטרי ולנסות להיתקבל לרפואה. לכן יש לי כמה שאלות:
1. אני דיסלקטית אבל יש לי רמה מאוד גבוהה באנגלית (באה מבית דובר אנגלית) אבל הרמת קריאה וכתיבה שלי מאוד נמוכות וללא השמעה במבחנים אין לי סיכוי, האם זה יהיה אפשרי להיתגבר על המכשול הזה בתואר?
2. אני בת 26 כיום האם זה מאוחר לעשות כזה שינוי, ובנוסף האם אפשרי בתור אישה ללמוד רפואה ותוך כדאי להקים משפחה?
3. האם יש הקלות בקבלה לתואר אם יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה מבר אילן וממוצע גבוהה.
4. האם אתה חושב שאני צריכה להמשיך עם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית או לעבור לרפואה?
תודה רבה!
שלום
נתחיל מהשאלה האחרונה.
אם את רוצה להיות רופאה לכי ללמוד רפואה! גיל 26 ממש לא מאוחר ( אם כי לא מוקדם ולא כדאי לדחות מעבר לנחוץ). פטורים מקורסים לא סביר שיהיה מכיוון שהקורסים נלמדים בצורה שונה.
הבחינות בלימודי רפואה בחו"ל אמריקאיות או בעל פה ולכן לדיסלקציה שלך אין חשיבות בהיבט זה.
בברכה
ד"ר משה כהן