פורום לימודים בהונגריה

לחברי הפורום שלום רב, קודם כל ברצוני לפתוח בשאלה על ההשתלבותם של הסטודנטים ההונגרים בארץ אמנם לא דיברתי עם הרבה סטודנטים, אך הספקתי לשמוע את הטענה שסטודנטים הונגרים תמיד נתפסים כנחותים יותר מול אלה שלמדו בארץ.. הדבר מתבטא ביחס שהם מקבלים ובהקצעתם להתמחויות.. סוג ב'. אשמח לשמוע פרטים על כך. האם אלו סטיגמות רעות שנועדו להוריד מן המוטיבציה ללמוד בחו"ל, או שיחס מזלזל שכזה אכן נפוץ בכותלי בתי החולים. בנוסף, האם זה יכול להשפיע על קבלת ההתמחות? ז"א האם עדיין תמצאו המוני סטודנטים שלמדו בהונגריה שמתקבלים להתמחויות מבוקשות (על כן סינון רצחני) לדוגמא פלסטיקה ועיניים? דבר שני- האם יש כאן מישהו שיכול לתאר את מעמד בוגרי האוניברסיטאות בהונגריה בחו"ל ? עקב הברדק שהיה עם המתמחים- נושא ההתמחות באוסטרליה \ קנדה וכו' עלה לסדר היום מהי הערכה שיש בחו"ל לפקולטות בהונגריה ומהם סיכויי הקבלה להתמחויות בחו"ל, כולל ארה"ב? וכמובן- שאלה אחרונה ודיי מרכזית- מה טיב האיכות של הלימודים בהונגריה? מצד אחד שמעתי שהלימודים הפרה קליניים מאוד תובעניים ומעמיקים, ייתכן ואפילו יותר מאשר בארץ מצד שני, בעוד שהפקולטות טכניון ועברית מדורגות מאוד גבוה בעולם, כמעט ואין איזכור לפקולטות בהונגריה. וכמובן יש את השנים הקליניות שאותם רוב הסטודנטים הזרים במילא משלימים בארצם (כמו שאצלנו זה שנה שישית וסטאז') והסטודנטים ההונגרים המקומיים כדין הסטודנטים המקומיים בישראל. אם הלימודים הפרה קליניים בהוגריה כאלה גבוהים- מדוע הפקולטות בהונגריה זוכות לדירוג כזה נמוך? בשורה האחרונה, בהינתן האופציה, האם הייתם ממליצים לחייל משוחרר שעתידו לפניו לבזבז בין שנה לשלוש שנים בראש חדור מטרה בשיפורי פסיכומטרי ובגריות כדי להתקבל לפקולטות היוקרתיות בארץ ולקבל יחס הולם? בעצם, איפה הפקולטות ההונגריות נופלות? האם יש כאן מישהו שלאור הנתונים שנחשפו בפניו, בדיעבד לא היה מוותר על הארץ, לא משנה כמה זמן זה היה לוקח להתקבל? כמובן שההשוואה היא לימודית בכלל ולא נוגעת לסוגיות כלכליות וחברתיות. אשמח לתגובות רציניות שיאירו את עיני (ואני מניח פני רבים אחרי) , ההודעה פורסמה גם בפורום נוסף.

וואוו... שאלה כזו ארוכה דורשת התייחסות רצינית (אני ממליצה לך מראש ללחוץ על "תגובה" ואז אתה תראה את ההודעה שלי בצורה קצת יותר נעימה לעין...) טוב.. נתחיל עם עניין הסטיגמה, אני לא אשקר לך, יש עדיין אנשים שחושבים שאם אותו סטודנט לא התקבל בארץ, זה בטח אומר משהו רע עליו. אבל התופעה הזו אט אט דועכת (במיוחד עם כל מה שקרה שנה שעברה, כשהרופאים עצמם זעקו שיש מחסור חריף בכוח אדם). הניסיון האישי שלי הראה לי שדווקא יש הערכה לא קטנה לסטודנטים שלמדו בהונגריה (יותר מאשר מדינות אחרות...), זה גם לא מזיק שילדים של ראשי מחלקות/ מנהלי בתי חולים למדו בהונגריה... ברגע שאתה מגיע לשלב הקליני של הלימודים חובת ההוכחה היא עליך, אם תבוא עם ידע ויכולת ואם תצליח ליצור קשרים מקצועיים עם הרופאים שנמצאים בהתמחות שאתה תרצה לעסוק בה- אין שום סיבה שתופלה לרעה מאחיך הרופאים הישראליים. אני יכולה לספר לך, שאני כבר התחלתי ליצור קשרים בעצמי, ובינתיים אני מקבלת רק התרשמות חיובית על הידע שקיבלתי פה. ודרך אגב, זה משהו שהוא נכון גם לרופאים שלמדו בארץ. זה לא משנה מאיפה התעודה שלך, זה משנה כמה אתה מקצועי וכמה אתה מגיע מוכן למחלקה. מכוון שהרקע הפרה-קליני בהונגריה הוא יותר טוב (ואני מדברת במיוחד על סגד, כרגע, כי כאן אני לומדת ואני לא באמת יודעת בדיוק מה הרמה במקומות אחרים), ההכנה שלך למחלקות תהיה טובה יותר. אני יכולה לספר לך שיש לי חברים שלומדים בהדסה, בבאר שבע ובתל אביב והם כולם לא מבינים למה דורשים מאיתנו ידע כזה גבוה. ונכון שהאוניברסיטאות בארץ נחשבות בדירוג יותר טוב, אבל הדרישות הן שונות, ולכן הידע התיאורטי הוא שונה ולרוב יותר גבוה. דירוג האוניברסיטה כמה תלוי במספר גורמים אחרים - ציון למורים, מספר תחקירים, פרסים וכד', ובאמת אי אפשר להתווכח עם הראש היהודי... התואר שתקבל בהונגריה יהיה עם רשיון לעסוק בכל המדינות ששייכות לאיחוד האירופאי, וזהו בונוס שאין לסטודנטים שלומדים בארץ. מה שזה אומר, שישר אחרי שתסיים את הלימודים בהונגריה, תוכל לעבוד בכל בתי החולים ששייכים לאיחוד. אני לא יודעת מה זה בדיוק אומר לגביי אוסטרליה וקנדה, אבל אני יודעת שבשביל עסוק ברפואה בארצות הברית, עדיין תצטרך לעשות את מבחני היו אס אמ אל אי. בארץ אתה עדיין תצטרך לעבור מבחן לצורך קבלת הרישון והאישור לעשות סטאז', אבל בינתיים, הסטודנטים שיוצאים מהונגריה נמצאים במקומות הראשונים של אחוזי המעבר של אותו מבחן. בנוגע לטיב הלימודים - די ענית לעצמך, כל מה שקשור ללימודים קליניים, הם די על אחריותך, קצת קשה ללמוד בהונגריה לימודים קליניים, בעיקר בגלל מחסום השפה. אבל בסוף שנה שלישית ורביעית אתה צריך לתת חודש בפנימית וחודש בכירורגיה (בהתאמה), והרוב המוחלט של הסטודנטים הישראלים עושה את החודשים האלו בארץ. את שנה שישית (עד להודעה חדשה) יש אפשרות לעשות בארץ (או בכל מדינה שמאושרת על ידי האוניברסיטה) ואז יש את הסטאז', כך שיש מספיק זמן לפצות על הלימודים הקליניים. בנוגע להחלטה אם לנסות להתקבל בארץ או לא - אני ממש לא יכולה ליעץ לך. זה עניין אישי לחלוטין, אני יכולה לספר לך שלי לקח הרבה זמן להחליט ללמוד בהונגריה, ובינתיים מבחינה מקצועית אני לא מצטערת על כך. וגם בשאר הבחינות. אני יכולה לייעץ לך דבר אחד - מה שעזר לי מאוד לקבל את ההחלטה היה ביקור מוקדם בהונגריה. ביקרתי בשלושת הערים עם הפקולטות הכי גדולות (בודפשט, סגד ודברצן) וחזרתי מהטיול הזה די שלמה עם ההחלטה להתחיל ללמוד בסגד. אם יש לך את הזמן ואת התקציב לזה, תנסה לארגן לעצמך טיול ומפגש עם סטודנטים שם (אני אפילו נכנסתי לשיעור פתולוגיה בבודפשט, היה מגניב..), תבוא עם כל השאלות, תשמע את הבעד ואת הנגד בגוף ראשון, וזה יעזור לך להחלטה. מה שכן, אני ממליצה לך, אפילו אם החלטת ללמוד בהונגריה, להביא ניסיון בפסיכומטרי, כי לאחרונה נפתחו כמה ערוצים לקבלה מחדש בארץ אחרי כמה שנים, ופסיכומטרי הוא דרישת סף - אז חבל לוותר על האופציה העתידית הזו. אני מאוד מקווה שהצלחתי לענות לך על כל השאלות, אל תהסס לשאול עוד, ואם אתה מחליט לבוא לבקר, אני אשמח לארגן לך מפגש בסגד. (פתולוגיה זה לא חובה...) אלה

תודה רבה על התשובה , והטיפ ללחוץ ישר על תגובה :) לגופו של עניין, סטיגמה מוזרה- שהרי אם ביכולותיו של אותו סטודנט לצלוח את לימודיו בהונגריה, הרי שכמה בגרויות (במיוחד ההומניות שמקפיצות את הממוצע) הן כאין וכאפס . מאחר ומעטים מתקבלים ללימודי הרפואה בארץ- תמיד הנחתי (השערה מבוססת רציו נקרא לזה) שאותם הסטודנטים הזרים הם אלה שהתייאשו מן תנאי הקבלה, אך באם היו מקציבים לעצמם עוד שנה-שנתיים, הרי שבסופו של דבר גם הם היו צולחים את מבחני הקבלה. כשמדובר בבנים של מנהלי בית חולים ומנהלי מחלקות זה עניין אחר לגמרי, מאחר והללו עדיין יהנו מהפן החוויתי והמבגר של לימודים בחו"ל, וכמובן - מהגב של אבא \ אמא בארץ. "ברגע שאתה מגיע לשלב הקליני של הלימודים חובת ההוכחה היא עליך" אז זה העניין - שעם כל הסברות שהלימודים הפרה קליניים בהונגריה מאוד תובעניים, מקצועיים ונרחבים, מדוע ישנה חובת הוכחה על הסטודנט מחו"ל יותר מאשר הסטודנט המקומי? הרי הסיליבוס לא משתנה וגיליון הציונים מדבר בעד עצמו. מדוע סטודנט שמגיע מהונגריה צריך להיות נתון בלחץ מתמיד, לא רק כדי לפרוץ הלאה, אלא רק כדי שהתייחסו אליו כאחד מן המניין? אם ננתח את זה בצורה כזאת, מתוך 7 שנים, הסטודנט הזר עושה 3-4 שנים קליניות קשות מנשוא שנכנסות לדקויות שלא ראו אח ורע בישראל. שנתיים אחרונות הסטודנט עושה בישראל. נשאר רק שנה 4-5 שמנסים לגשר על הפער באמצעות פרקטיסים. כך תראי שמתוך 7 שנים, אם באמת השנים הפרה קליניות בהונגריה זוכות להערכה מקצועית, איפה הפער המקצועי נמצא? מדוע אלה שלמדו בהונגריה סובלים מדעות תפלות? בגלל שנתיים מתוך 7? אישית- את מכירה רופאים שלמדו בהונגריה שמתמחים במקצועות הכי מבוקשים במרכז \ פריפריה ? הרישיון האירופאי הזה הוא לא כזה מעניין.. בואי נאמר- שאני סבור שהקושי למצוא עבודה בחו"ל עצום ומגמד את הקושי להשיג רישיון אירופאי לאחד שלמד בישראל. רוב מדינות האיחוד האירופאי לא דוברות אנגלית כשפת אם, צריך מעסיק (לצורך עניין בי"ח) עם אינטרנס להעסיק אותך (רופא זר שאך זה רכש שפה) ולא מקומי או אזרח איחוד אירופאי אחר, ובמידה ותתקבלי - האם יתחשבו בהעדפותייך, קרי; סוג ההתמחות ומיקום? כי הבנתי שהנהירה לחו"ל היא לא כ"כ ורודה כמו שחושבים מהבחינות האלו. שמעתי על הערוצים להתקבל בארץ אחרי מס' שנים בחו"ל. תקני אותי אם אני טועה- אך האם לא מדובר ספציפית על הפקולטה החדשה בצפת ? אגב- את יודעת מהו הפסיכומטרי שדורשים כדי להתקבל למסלול חו"ל בצפת? וסתם נקודה למחשבה- אני סבור ששערי צפת יסגרו בעוד כמה שנים לתלמידי חו"ל. הרי עכשיו זוהי תקופת האוניברסיטה להוכיח את עצמה, לבסס וליצב את עצמה, ולקבל אישור אוניברסיטאי כלשהו (עניין של כמה שנים, עד שמחזור הראשון מסיים או משהו, נוהל מדיני) בטרם תוכל לפתוח את המסלול ה-6 שנתי.. בנוגע לייעוץ - זה לא מה שביקשתי. תרתי אחר השורה התחתונה - האם בראות אופק כלשהו להתקבל ארצה, היית אומרת שלא רק בלימודים, אלא גם ביום שאחרי, יש חסרונות עקרוניים ללימודים בחו"ל כך ששוה להקיז דם (גם אם לוקח שנתיים וחצי) בקבלה ארצה?

בנוגע לעניין שאם הם היו מנסים שנה-שנתיים להתקבל אז זה היה עובד להם - יש פה כמה בני 30+ שניסו כמה וכמה שנים ולא הצליחו, כי למקרה שאתה לא יודע- ההבדל בין 760 ו-730 הוא שאלה אחת בלבד. אותם ילדים של מנהלי בתי חולים אולי יהנו מהקשרים בארץ, אבל בינתיים הם עושים לנו רק עבודה טובה מבחינה הסברתית, כי אותה סטיגמה שדבקה בסטודנטים מתחילה להתפוגג, כי אם גם אותם "בני טובים" נאלצו ללמוד בחו"ל, וקיבלו על כך תמיכה מההורים - כנראה שזה לא נורא. בנוגע לשלב הלימודים הקליניים, אם היית קורא את כל הפיסקה ביסודיות היית רואה שאמרתי שההוכחה הזו חלה גם על אלו שלומדים בארץ. זה לא משנה מאיפה באת, אם אתה לא יכול לענות על שאלות בסבבים ולא מציג מקרים מעניינים בישיבות בוקר. מנסיון- אחרי שנה שניה עניתי תשובות יותר טובות מסטאז'רים (זה לא עשה אותי אהודה במיוחד..). כל סטודנט לרפואה באשר הוא ולא משנה איפה הוא למד צריך להיות בלחץ מתמיד להוכיח את עצמו. כל סטודנט, אם אתה חושב שזה יותר מדי לחץ, אולי אתה בוחר במקצוע הלא נכון. צריך תמיד לדעת את המחקרים החדשים ביותר, התרופות המתאימות ביותר והסימנים האיזוטרים ביותר. כשתגיע לשלב שבו סיימת את תת-ההתמחות, זה הזמן שבו הלחץ להתחיל לפרסם יתחיל. אני מכירה מספר לא קטן של רופאים בוגרי פקולטות בחו"ל שהתקבלו להתמחויות שונות, בהתאם למה שהם רצו. מה יותר מבוקש ומה פחות, בד"כ מתחלף כל כמה שנים. נכון להיום, יש בצפת תוכנית שמיועדת אך ורק לסטודנטים שלמדו שלוש שנים בחו"ל, גם אם יפתחו תוכנית מלאה של 6 שנים, אם המסלול הזה יוכיח את עצמו כמוצלח, אני לא רואה סיבה שיבטלו אותו. דווקא ההיפך, זה חוסך הרבה כאב ראש. נכון להיום, לא ידוע בדיוק מה הוא חתך הקבלה של האוניברסיטה, ובלי שום קשר- אם החלטת ללמוד בחו"ל, אתה צריך להכניס את עצמך לנקודת מחשבה שאתה הולך ללמוד עד סוף התואר בחו"ל- בשביל למנוע אכזבה מיותרת במידה ולא תתקבל. מעבר לצפת יש אפשרויות מצומצמות להתקבל בארץ אחרי השנה השלישית. במקרה הטוב מתקבלים 5-6 במחזור. מכוון שאני עדיין סטודנטית, אני לא יכולה להגיד לך בוודאות מה יקרה ביום שאחרי, אני כן יכולה להגיד לך שאני אישית לא מצטערת על הבחירה שלי, וכך גם חברים שלי שסיימו את התואר. אני לא יכולה להחליט בשבילך, את זה אתה צריך לעשות.

נראה שלא הובנתי.. אין טעם לקחת את מקרי הקיצון. הטענה שלי הייתה מאוד פשוטה- שהרבה חבר'ה צעירים שלמדו בהונגריה לא מרוצים מתעודת בגרות שברשותן, גם ללא קשר לפסיכומטרי. וכמובן שללמוד בחו"ל, באנגלית, מקצועות הרבה יותר קשים מספרות, תנ"ך ושות', מעיד על רמה אקמדאית גבוהה ועל יכולות לצלוח בחינות בגרות עם ציונים גבוהים מאוד. במיוחד ברפואה שיש המון חומר לשינון, כאופייני גם למקצועות הנ"ל. בנוגע לשני הדברים שאמרת בנוגע למעמד הסטודנטים והתמחות- שוב, זה לא שאני לא מסכים על דברייך. פשוט, כבר יצא לי לשמוע לא מעט מקרים זוועה שמנהלי מחלקות לא רוצים "לעבוד" \ "לעסיק" סטודנטים שבאו מחו"ל. בנוסף, תמיד נאמר לי שהשאלה "האם למדת בארץ?" היא דיי שכיחה בכותלי בית החולים. מתמחה שלמד בהונגריה אף אמר לי שלעיתים מתייחסים אליהם כמו "סוג ב'" אני פשוט התרעמתי על זה שסטודנט מחו"ל כביכול צריך להוכיח על עצמו רק כדי שיתייחסו אליו כמו שווה. הרי סטודנט בחו"ל עשה צעד עצום כדי להגשים את חלומו, ולאחר שרדף במשך 7 שנים כדי להגשימו, זה יהיה עצוב אם לא יעסוק במומחיות אותה הוא חפץ בכל ליבו. הרי בסופו של דבר בזה הוא יתעסק. בגלל זה השאלה על ה"יום שאחרי" מאוד מדאיגה אותי. הטענה שלך בנוגע ללחץ שמוטל על הסטודנט היא נכונה, ואף ארחיב ואומר שלחץ הוא דבר משותף לכל הדיסציפלינות. והלא ישנם לימודים קשים יותר מרפואה (דוגמת תחומי ההנדסה), ובעוד שהסטג'רים דואגים להתמחות (ולהצלחה בה), לאקדמאים אחרים יש עבודה שהם רוצים להצליח בה, לעסוק בתחומי עניינם ולהתקדם. במיוחד בשוק כ"כ דינמי (לעומת הביטחון התעסוקתי שמקצוע הרפואה מקנה בכל שלבי החיים). כך ש"יותר מידי לחץ" פוסל המון תחומי לימוד ועיסוק בחיים, גם לאנשים שלא עוסקים במקצוע שדורש תואר או ידע פורמלי כלשהו.

קצב השאלות והתשובות שלכם ואורכן נראה יותר כפרסומת מטעם...

היי רונן, רק עכשיו ראיתי את ההודעה.... וברצוני להגיב: זו לא פרסומת מטעם, התשובות שאני מספקת בפורום מייצגות את דעתי האישית וגם מכילות נתונים שלא כל כך קשה להשיג ברשת.