בין כתיבת המחבר לתוצר הסופי שקוראים בספר, בעיתון או באתר אינטרנט עוברת דרך ארוכה. ברובד הפרקטי, החומרים הכתובים חייבים לעבור תחת ידיו של העורך הלשוני של אותו ארגון. כדי להיות עורכים לשוניים לכל דבר ועניין לא די בציון גבוה בבגרות בלשון ובקריאה של ספרים רבים, ויש ללמוד את המקצוע באחד המוסדות המציעים לימודים במסלול זה.
תכני הלימוד בעריכה לשונית
הנושאים המועברים לסטודנטים במסגרת לימודי עריכה לשונית הם תיאורטיים ומעשיים כאחד. בחלק העיוני לומדים הסטודנטים, בין היתר, יסודות בתחביר פונקציונאלי, כללים בלשון העברית, סוגיות בניסוח, טיפוח סגנון אישי, אוצר מילים, מונחים לועזיים, ציטוטים וחשוב לא פחות - התאמת הכתיבה למדיומים השונים, שהרי כתיבה לעיתון שונה מכתיבת ספר.
החלק המעשי כולל סדנאות בנושאים שונים הנוגעים לעריכה ובמהלכן מתנסים הסטודנטים בעריכת כתבי מדע, עריכת ידיעות עיתונאיות, עריכה ספרותית וכן הלאה.
מהם תנאי הקבלה במוסדות השונים?
לימודי עריכה לשונית אינם מיועדים לכל אחד ואחד. על מנת להתקבל אליהם, המועמדים נדרשים ברוב המקרים לעבור ראיון קבלה או מבחן כניסה, אשר בוחן את רמת השפה העברית ויכולת העריכה הבסיסית שלהם. מלבד זאת, חלק ממוסדות הלימוד דורשים תעודת בגרות מלאה וציונים גבוהים בספרות ובהבעה, בעוד אחרים מעניקים עדיפות לבוגרי תואר ראשון בספרות עברית או במדעי הרוח.
משך הלימודים
יש להדגיש כי היקף הלימודים נתון לשיקול דעתו הבלעדית של מוסד הלימודים. לרוב, לימודי עריכה לשונית נמשכים בין שנה לשנתיים. בעלי תואר ראשון בספרות עברית, למשל, נדרשים לשנת לימודים אחת, בעוד סטודנטים המגיעים ממחוזות אקדמיים אחרים צריכים לעבור גם שנת השלמה.
למי מתאימים לימודי עריכה לשונית?
במידה ואתם בעלי זיקה ללשון העברית, יכולות כתיבה מרשימות והבנה מקסימאלית של כללים וחוקים - ייתכן בהחלט כי לימודים במסלול זה מתאימים עבורכם.
מלבד זאת, הלימודים גם מתאימים לאנשים אשר עוסקים בכתיבה ומעוניינים לשפר לאין ערוך את איכות הטקסטים שהם מייצרים.
המוסדות המלמדים עריכה לשונית בארץ
בארץ קיימים מספר מוסדות לימוד המציעים מסלול לימודי עריכה לשונית, דוגמת
אוניברסיטת תל אביב,
לימודי תעודה והשתלמויות בקמפוס האקדמי אחוה,
היחידה ללימודי המשך וללימודי חוץ של אוניברסיטת חיפה ועוד
אפשרויות תעסוקה בסיום הלימודים
הבוגרים הטריים יכולים להשתלב כעורכים לשוניים בהוצאות ספרים, בעיתונות הכתובה, באתרי אינטרנט ואף בתחום האקדמי: עריכה של עבודות מחקר, סמינריונים וכדומה.
פרט לכך, עורכים לשוניים רבים מוצאים את פרנסתם בשיתופי פעולה עם גורמים פרטיים שאינם מתחום הכתיבה. כאשר אלה מעוניינים לדוגמא להעלות על הכתב את זיכרונותיהם או את ההיסטוריה המשפחתית שלהם, סיוע של עורך לשוני חיונית.