יישוב סכסוכים - לימודי תואר שני בגישור

גישור הוא תחום אקדמי חדש יחסית, הצובר פופולריות משנה לשנה. הרעיון העומד בבסיס הגישור הוא ניסיון לפתור סכסוכים וקונפליקטים מחוץ לכתלי בית המשפט. שני הצדדים לקונפליקט מנסים לגשר על הפערים ביניהם ולפתור את הסכסוך בעזרת מתווך-מגשר נייטרלי. כיום, עקב העומס הרב בבתי המשפט בישראל, פונים רבים למגשרים במקום לבתי המשפט, וגם שופטים רבים מפנים תיקים שמגיעים אליהם לניסיון גישור.

למי מיועדים הלימודים?

לימודי תואר שני בגישור מיועדים לכל מי שמחזיק בתואר ראשון, מתעניין בתחום ומעוניין ללמוד לעומק את נושא הגישור. הלימודים מתאימים יותר למי שמגיע מתחומי משפטים, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה וכו', אך גם מי שסיים תואר ראשון בתחומים שונים לחלוטין יכול ללמוד לתואר שני בגישור. ייתכן, אם זאת, שיהיה עליו להשלים מספר קורסים בשנה הראשונה.

הלימודים

הלימודים אורכים כשנתיים ובסיומם מקבלים התלמידים תואר שני במדיניות ציבורית - יישוב סכסוכים וגישור וכן תעודת מגשר. תכנית הלימודים משלבת תיאוריות מתחומי המשפט, פסיכולוגיה, כלכלה, דיפלומטיה, מדעי המדינה, סוציולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד. בין הנושאים הנלמדים ברוב מוסדות הלימוד: ניהול משא ומתן, שיטות מחקר, תיאוריות שונות לפתרון סכסוכים, מנהיגות, ניתוח קונפליקטים, הנחיית קבוצות, סוגי סכסוכים שונים (משפחה, קהילה, חברה וכו') ועוד. בחלק ממוסדות הלימוד מציעים גם מסלול מעשי, הכולל התנסות בפועל בגישור.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודים ברוב מוסדות הלימוד כוללים תואר ראשון מכל תחום בציון ממוצע 85 ומעלה. חלק ממוסדות הלימוד דורשים גם מעבר ראיון אישי. רצוי לבדוק מבעוד מועד את תנאי הקבלה המדויקים למסלול במוסד הלימודים בו אתם מעוניינים ללמוד, כדי שבמקרה הצורך תספיקו להשלים קורסים חסרים לפני תחילת הלימודים. בין מוסדות הלימוד ללימודי תואר שני בגישור ניתן למנות את: אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן ועוד.

למי זה מתאים?

כפי שלא כל אחד יכול להיות שופט, לא כל אחד יכול להיות גם מגשר. הגישור, כמו שיפוט, דורש נייטרליות בלתי מתפשרת, ועל אף שמהצד תהליך הגישור יכול להיראות פשוט, היכולת להישאר נייטרלי לאורך כל התהליך ולגשר באמינות בין שני הצדדים, היא יכולת שנרכשת לרוב במאמץ רב. מגשר טוב חייב להיות בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד. אינך חייב להזדהות עם מי מהצדדים, כמובן, אך אתה חייב לנסות ולהבין את מניעיהם של שני הצדדים ואת האינטרסים שלהם, כדי שתוכל למצוא פתרון, שיהיה מוסכם על שניהם. לשם כך צריך המגשר גם להיות בעל תבונה ו"שכל ישר". בנוסף, יכולת הקשבה חשובה גם היא עבור המגשר. אם המגשר אינו מסוגל להקשיב לכל הנוגעים בדבר, לא יצליח לפתור את הסכסוך באופן שיתקבל על שניהם. מגשר צריך גם להיות בעל  "ראש פתוח" ולא מקובע, כדי להימנע ממצב שיגיע לתהליך גישור, כשעמדתו כבר נוטה לאחד הצדדים,    בלי שאפילו שמע את טיעוני הצד השני. ולבסוף, חשוב לא פחות, חייב מגשר להיות יצירתי - סכסוכים רבים הגיע למצב של קונפליקט לאחר שהצדדים כבר ניסו לפתור את הבעיות שביניהם בשיטות מקובלות. כעת יש צורך ברעיון אחר, חדש ויצירתי, שיהיה מקובל על שני הצדדים ויסייע להם בפתרון הסכסוך.