שלום לכולם, אני סטודנטית למשפטים במכללה הכי טובה בארץ ומצטיינת דיקאן עם ממוצע מאוד מאוד גבוה. מה אני יגיד לכם קל זה לא.. הסתכלתי קצת בפורום שלכם נראה שהדאגה שלכם היא אם תתקבלו למשרד במקום ה3 או הראשון. אני לעומת זאת לא קבלתי זימונים לראינות אפילו גם למשרדים במקום ה30 ומעטה שפניתי אליהם. בסוף סגרתי איזה התמחות בינונית...זה מתחיל להלחיץ... אולי אתם חושבים שמשפטים זה תואר קל אבל להיות באחוז עליון מתוך מאה אחוזים זה לא קל זה מאוד קשה, שוחק נפשית ומתסכל שאין שום תוצאות. כל קו"ח שלי שמתקבלות בשלילה בלי זימון לראיון זה כמו דקירה בלב ויריקה בפרצוף ולעומת זאת יש לי חברים שלומדים ראיית חשבון ומספרים לי על תלמידים די ממוצעים שסוגרים התמחויות בכיף.
פיר ראית חשבון נשמע לי אפור, נרשמתי למסלול של משפטים וראית חשבון ושבוע לפני תחילת הלימודים חתכתי מזה כי זה פשוט לא דיבר אלי.
אבל כשאני רואה מה קורה מבחינת הראיונות שלא מגיעים אלי אני שוקלת ללכת ללמוד משהוא אחר, מוצף פחות, אולי ראיית חשבון.
אז לפני שאני עוזבת מקצוע שבאמת אני אוהבת בשביל שיקול תעסוקתי-כלכלי מובהק חשוב לי לשאול האם המצב בראיית חשבון באמת כ"כ נוצץ כמו שהתרשמתי? כמה אחוזים מתוך מסלול באוניברסיטה או מכללה למנהל מתקבלים לסטאג' בגדולים? האם ניתן להמשיך לעבוד שם אח"כ כרו"ח. האם הביקוש בשוק רואי החשבון מצדיק מבחינתי הפסקת לימודים כשיותר מחצי תואר בידי??
אבל אם זה תחום שאת לא טובה בו או לחילופין לא מענין אותך אז אני לא ממליץ לך ללכת ללמוד את זה יהיה המצב אשר יהיה בתחום המשפטים
לדעתי תסיימי את התואר שלך. אם אינך מעוניינת השאלה עד כמה מעניין אותך ראיית חשבון. אנשים שלא אוהבים את זה מגלים לפתע שהמקצוע לא קל בכלל. אין דבר כזה סוגרים התמחויות בכיף ומי שמספר לך סיפורים אל תאמיני להכל (כמובן שיש אנשים מקומבנים שמסיגים בביג 4 גם עם ציונים נמוכים אני מתאר לעצמי). אבל כן זה מקצוע מאד משתלם. הסיכוי שלך למצוא עבודה אחרי ההתמחות באותה חברה היא קלושה, הם משאירים אולי 10 אנשים מתוך 500 מתמחים בערך. אבל השוק היום דורש רואי חשבון, הם נמצאים בכל תפקידי המפתח ויש הרבה עבודות בזה ואפשרויות קידום בעיקר למצטיינים ובוגרי הביג 4.