פורום ייעוץ לימודי ותעסוקתי

דבר ראשון, מברוק על הפירסום בידיעות :) עשיתי את המבחן הולנדר, קיבלתי 17 יזמי, 11 חברתי, 9 מחקרי. לפי הנתונים הנ"ל מה יותר מתאים לי? אני מאוד מתעניין במימון (שוק ההון) - אבל אני חושש שלהיכנס לתחום הזה מאוד קשה. בגלל התחרות העצומה בתחום. הרבה מאוד בוגרי כלכלה מדי שנה! דבר שגורם לזילות של התואר ולערכו. וזה כמו שכתבם באתר עלול לחייב גם תואר שני. אבל תואר בכלכלה לא יגביל אותי למקצוע מסוים ועדיין יהיה לי חופש בחירה רחב. לעומת זאת להנדסת תעו"נ יש נגיעות כלכליות - אבל זוהי הנדסה שמבטיחה עבודה מכניסה. ואני יכול להשאיר את עיניין שוק ההון בתור תחביב בלבד. כמובן אני עדיין לא חסום לתואר שני במנהל עסקים. מה שמרתיע אותי בהנדסה היא שהלימודים רווים במתימטיקה ופיזיקה, ולמרות שאין לי בעיה בכלל במתימטיקה - זה מאוד משעמם אותי. אני נוטה יותר לכלכלה ביחוד כי התואר יותר קל וזה התחום שאליו חשבתי לראשונה. אבל לאור מה שקראתי ושמעתי - תואר בהנדסה יתן לי הרבה יותר בסופו של דבר ואולי עדיף לחשוב בצורה ראלית עכשיו מאשר לשטוף פנאלים עם התואר אחר כך.

הי, תראה, התייחסת כאן להתלבטות שלך ארוכות, אך בעצם לא שאלת שאלה. עם זאת, בהנחה שהשאלה היא מה דעתי, הרי שאפתח בכך שאני ממש לא מסכימה עם המחשבה שמה שיש לעשות אח"כ עם תואר בכלכלה זה "לשטוף פאנלים". גם תואר בהנדסה לא בהכרח "נותן יותר". נראה לי שאתה מתייחס לדברים מעט בקיצוניות מוגזמת. אז בהחלט נכון שיש הרבה מאוד בוגרי כלכלה מידי שנה, אך זה נכון גם לגבי בוגרי הנדסה! ואני מכירה אנשים שסיימו הן לימודי כלכלה והן לימודי הנדסה והשתלבו מהר יחסית בשוק העבודה ובתפקידים מצויינים (גם מבחינת שכר). כך שהעניין לא כזה פשוט, ודי ברור שאם הייתה רק תשובה אחת "נכונה" אז כולם פשוט היו הולכים ללמוד הנדסה, לא?! בעיני, נכון ללכת למה שנראה שיש לך יותר סיכויים להצליח בו, ואם אתה מאמין שיותר תהנה מלימודים ועבודה בתחום הכלכלה, אז סביר להניח שגם תצליח בהם יותר, ולכן אולי כדאי לפנות לשם. בנוסף, הנטיות התעסוקתיות שציינת שיצאו לך במבחן מתאימות יותר לכלכלה מאשר להנדסת תעו"נ, מאחר ואצל מהנדסים, לרוב, אמור להיות טיפוס ביצועי גבוה. כך שגם מבחינה זו, נראה שכיוון של הנדסה עלול פחות לעניין אותך, ולכן, אולי חבל ללמוד 4 שנים תחום רק כי אולי הוא יותר "כדאי"... בהצלחה, מיכל

אני "קיצוני" רק בשביל החיוך :) בכל מקרה - יש יותר עיניין של אמוציה ופסיכולוגיה בבחירת המקצוע מאשר תבונה והיגיון. או במילים אחרות - אני יכול ל"שכנע" את עצמי לאהוב מה שאני רוצה תחת גבולות מסויימים. ישנם שיקולים רבים של אלמנטים סוציולוגיים ופסיכולוגיים בבחירה של רוב האנשים. כלומר, זאת בחירה אליה הם הוכוונו ולא רצונם הטהור האמיתי. המטרה שלי היא לנטרל כמה שיותר את אותם רגשות ותחושות ולבצע בחירה כמה שיותר הגיונית וקרה. אחד מאותם שיקולים מרכזיים הוא אלמנט השכר ושיקולי מציאת עבודה בעתיד. למי שיש את החופש הכלכלי ללמוד את מה שהוא רוצה - שיבושם לו. אבל רוב האנשים לא במצב הזה והם צריכים לחשוב היטב לגבי ההחלטות הכלכליות שלהם - ובחירת מקצוע היא קודם כל החלטה כלכלית. כל זה נשמע קר וחומרי - אבל ככה היא גם המציאות. The illusion of free choice is highly overrated.