שלום רב
אני בת 24, סטודנטית (בין שנה שלישית לרביעית) לארכיטקטורה בטכניון. התחלתי בגיל צעיר מהר ובלי הרבה מחשבה. בעיקר מתוך לחץ של ההורים להתחיל ללמוד כבר. ככל שהלימודים נמשכו כך הסתדרתי פחות עם העומס והתאכזבתי מהלימודים. בשנה האחרונה אני פשוט אומללה. הלימודים לא מספקים אותי אך מעסיקים אותי כל יום כל הזמן. אין לי פנאי אפילו לעבוד.
יש לי עוד שנתיים לסוף התואר ואני מרגישה חנוקה וחסר ערך למרות 3 שנים של השקעה. ההורים שלי לוחצים עלי לסיים את התואר בטענה שהוא חשוב לכרטיס הביקור. שזה מה שיפתח לי דלתות. אבל אני ספקנית. התעודה של סיום התואר לא נותנת לי רשיון עיסוק. בשביל זה אני צריכה להשקיע עוד מינימום 3 שנות התמחות ובחינה בסופן. אני לא יודעת מה שווה התעודה ללא הרישיון. האם היא תועיל לי בכלל להשיג מטרות שאינן עיסוק באדריכלות?
כל חיי עסקתי ביצירה. אני מציירת, מפסלת, כותבת, שרה... ובגדול מאד אוהבת לעצב. אם כי לא בניינים. זה גדול עלי. אני לא בנאדם אנליטי. אין לי כושר ניהול טוב. אבל יש לי שפע יצירתיות ויש לי יד טובה.
אני חושבת שאסתדר טוב יותר אם אצמצם את הדרישות שלי מעצמי. אם אנסה לדבוק במה שאני עושה טוב באופן טבעי ולפתח את היכולות הקיימות שלי. כי אני די הולכת לאיבוד בים המשתנים שמחושבים בתכנון מבנים... והרבה מהם פשוט לא מעניינים אותי.
לאחרונה התעניינתי בתחום של תקשורת ויזואלית. גרפיקה, עיצוב אריזה, איור, צילום...
יש לי תשוקה ליצור בתחום הזה. אבל אני כלואה בתואר הזה שאני עושה ואין לי זמן להוסיף עליו עבודה נוספת. אני תוהה אם זה הזמן לעזוב את הטכניון ולנצל את השנתיים האלה לעבודה ולימודים בתחום שיותר מתאים לי. יש עלי לחץ מהבית לא לעשות כן ואני לא רגילה לקחת החלטות ללא גב. אני צריכה עצה טובה....
בתקווה שתוכלי לעזור לי
רותם.
מנהלת הפורום | 12:11 27/08/09
אני חושבת שכאשר לא מחוברים לעשייה קשה לשרוד לאורך זמן ואיך שזה נראה לא תעמדי בעוד שנתיים לימודים בעיקר כשמדובר בתחום שדורש השקעה גם רגשית. מה גם שכאשר תסיימי במילא אולי תצטרכי להתחיל מחדש ללמוד תחום שמדבר אליך יותר, כך שבעיני שינוי כיום יגבה פחות מחיר ככל שיחלפו השנים. כשתסימי תואר יהיה יותר קשה לותר כי כבר רכשת תואר . כך שלדעתי את צריכה ללכל אחר הלב ולשנות בהתאם לעניין.בהצלחה