שיאצו ("שי" – אצבע, "אצו"- לחץ ). שיטת ריפוי יפנית שמקורה ברפואה הסינית העתיקה. בשיטה זו משתמשים בטכניקות מתיחה ולחיצה על נקודות איזון בגוף, הזהות לנקודות הדיקות ומצויות לאורך מסלולי אנרגיה הנקראים מרידיאנים וזאת כדי לשחרר את הגוף מחסימות אנרגטיות הגורמות לבעיות פיזיות או רגשיות. בניגוד לשיטות אחרות, בשיאצו מפעילים את הגוף על כל אבריו ומפרקיו, גם אם הכאב מתבטא באזור ספציפי זה או אחר.
שנה א'
תוכנית הלימודים מובנית ממספר חטיבות עיקריות:
חטיבת שיאצו הכוללת:
- לימוד טכניקות המגע השונות בשיאצו תוך דגש על עבודה נכונה, מנחי גוף, נשימה ומודעות.
- עבודה עפ"י נמיקושי
- עבודה עפ"י מצונגה
- אבחנת בטן ואבחנת גב והטיפול הספציפי בהתאם
- חטיבת רפואה מערבית הכוללת אנטומיה ופיזיולוגיה
חטיבת רפואה סינית הכוללת:
- הבנת הפילוסופיה של הרפואה המערבית
- תפקוד האיברים ומשמעותם "בעיניים סיניות"
- מחוללי מחלה והטיפול בהם
- הכרת 12 המרידאינים
- נקודות אקופרסורה- מיקומן, תפקודן וטכניקות הטיפול באמצעותן
- פתופיזיולוגיה של האיברים
- אומנות האבחון
- אינטגרציה- אבחון המטופל והתאמת טיפול השיאצו העונה לצרכיו
במהלך כל השנה תעשה אינטגרציה בין כל הטכניקות והגישות הטיפוליות השונות