טיפול באמצעות כוסות רוח הוא שיטה מסורתית, ומקובל זה דורי דורות בכל התרבויות, הן במערב אירופה והן במזרח הרחוק.
במערב הייתה השיטה מקובלת מאוד עד שנות השלושים והארבעים כרפואה ביתית, ותחייתה המחודשת אירעה בעקבות מגבלותיה של הרפואה המודרנית בהתמודדות עם בעיות כאב שונות.
שיטת הטיפול היא הנחת הכוס על גבי עורו של המטופל ויצירת תת-לחץ (וואקם) בחלל הכוס באמצעות בעירה או משאבה, אשר שואב את העור והרקמות אשר מתחתיו אל תוך חלל הכוס. שאיבה זו באזור מסוים גורמת לשבירת נימי דם קטנים בעור, להזרמת דם רב יותר למקום הטיפול, ולשחרור חומצות לקטיות שבין היתר גרמו לכאב לכיוון מערכת הלימפה.
השיטה נחשבת יעילה במיוחד בפרט בכל הקשור בבעיות נשימה ובשרירים תפוסים.
נושאים נלמדים:
הרכבה, מיקום ותובנות פתלוגיות.