היי
אני בצומת דרכים... אני מסיימת לימודי תואר ראשון במשפטים עוד סמסטר אחד (: ומתלבטת האם לעשות התמחות.
כפי שידוע השוק מוצף, המשכורות לא מספקות, שעות עבודה רבות ולהיות עצמאי בכלל אין מה לחשוב ב4-5 שנים ראשונות. אני בת 32, אמנם ללא ילדים או משכנתא אך חושבת קדימה האם כדאי להשקיע עוד שנתיים על מנת להוציא את התעודה הנכספת. כל עו"ד שאני מדברת איתו טוען כי עדיף להוציא תעודה למקרה וארצה לעסוק במקצוע בעתיד... וכי "בתור אישה עם ילדים זה משמעותי" מה דעתכם? האם עדאי להשקיע שנתיים הכוללות התמחות ומבחן ?
מנהל פורום לימודי משפטים | 00:15 29/04/15
שלום רב.
זוהי דעתי האישית בלבד:
עקרונית אם את לא מתכוונת לעסוק במקצוע עריכת הדין בשנים הקרובות, נניח לעבוד בתחום מסוים 10 שנים שהוא לא עריכת דין (מנהלת / פקידה / עוזרת אישית / מכירות / שיווק וכד'), גם אם תהיה לך תעודה של עורכת דין הסיכוי שתמצאי עבודה בגיל 44 (32 + 2 שנים עד לסיום ההתמחות + 10 שנים) ללא כל ניסיון בעריכת דין אפילו לא התמחות, הוא כמעט אפסי. אלא אם יש מישהו קרוב שיש לו משרד שיקח אותך גם בלי ניסיון בכלל.
מצד שני, יהיה לך הרבה יותר קשה לעשות התמחות עוד עשר שנים אחרי שהמשכורת שלך תהיה אפילו כפולה מזו של מתמחה, בוודאי כשיהיו לך ילדים, משכנתא ולחצים. לא שזה בלתי אפשרי אבל בטוח יותר קל עכשיו שאת כבר בתנופה ועושה ביחד עם חברים וחברות התמחות ולומדת למבחנים ביחד עם אנשים שאת מכירה ומיודדת. זה יותר קשה אח"כ.
אלא אם את ממש לא רואה את עצמך בתחום המשפטים ואת מתכוונת לעשות הסבה או ללמוד משהו אחר, אולי לא מוצדק לעשות התמחות. במשך כל שנותיי באקדמיה אני כמעט לא זוכר מקרים של סטודנטים שהגיעו לשלב כזה ולא סיימו כבר התמחות. ממש ספורים.
בכל מקרה כדאי לברר עם לשכת עו"ד כמה שנים לאחר סיום התואר הראשון במשפטים, ניתן לעשות התמחות. כי אם התואר תופס לתקופה מוגבלת מבחינת ביצוע התמחות, יש לקחת זאת בחשבון.
לכן, דעתי היא שרק אם את בטוחה במאה אחוזים שאת עושה הסבה (חינוך, פסיכולוגיה, סיעוד, מחשבים וכד' - תחומים שלא נוגעים בכלל במשפטים) אולי לא כדאי להשקיע עוד שנתיים. אחרת, שווה לסיים כבר עכשיו וזהו שלא תתחרטי בעתיד שלא סיימת.
אלו השיקולים באופן כללי וכמובן שההחלטה היא רק שלך.
בהצלחה רבה