אני דוקטורנט בחוג להיסטוריה באחת האוניברסיטאות בארץ ובכוונתי ללמוד במקביל תואר ראשון במשפטים באחת המכללות כך שאסיים את שני התארים פחות או יותר באותו הזמן. יש לי שתי שאלות :
האם תואר הדוקטור יתן לי יתרון כלשהו במציאת עבודה בעריכת דין או שזה יהווה מכשול (overqualified)
וכן האם גיל 35 יהווה מכשול במציאת התמחות ולאחר מכן עבודה
תודה
שלום רב.
אני לא שמעתי במשפטים מושג כמו overqualified.
אני עבדתי במשרד עו"ד שלאחד מעו"ד היה דוקטורט בספרות מאוניברסיטת בן גוריון. אז? חוץ מהערכה כללית לא יצא לו מזה כלום וזה כמובן לא גרע מיכולותיו כעו"ד.
חוץ מלעשות מחקרים בתחום של משפט והיסטוריה אני לא יכול להצביע על איזשהו יתרון משמעותי.
זה רק יכול לעזור בקבלה למכללות.
סוגיית הגיל- אני לא חושב שגיל 35 הוא מאוחר בשביל משהו. אם אתה תהיה מוכשר כעו"ד, הגיל לא יהווה פקטור שלילי. כמובן שבגיל 35 להתחיל לחפש התמחות זה לא דבר פשוט ואתה צריך להבין שעו"ד ממוצע בגיל 35 צבר לפחות 5-6 שנות וותק. ייתכן ויש משרדים שלא כל כך ייתלהבו אבל הכל תלוי בך.
בהצלחה רבה.
מה ליאור אתה רוצה להגיד שדוקטור עומד בשורה אחת עם אחד שזה עתה סיים תואר ראשון במכללה. הרי רק לחשוב על הפרסטיג' שדוקטור יכול להוסיף למשרד שלא לדבר על יכולותיו השכלתניות או על רמת אנגלית מושלמת שהיא מעל ומעבר לקיים. כמובן שגם דוקטור צריך להוכיח שיכולותיו עולות בקנה אחד עם ביצועיו אבל בו נגיד בעדינות- אין משרד שלא יתרשם מכך שאחד מעובדיו הוא דוקטור ויבחר מראש להעדיף אחרים על פניו, אלא אם כן הוא לא מבין כמוך שדוקטור(כלומר PhD(הוא בעל פוטנציאל הגדול בעשרות מונים יותר מכל אחד אחר. האמן לי ליאור אני יודעת על מה אני מדברת . חשוב בשנית על תגובתך
( .
הי.
אני דווקא חושבת שלהיות ד"ר זה לא מבטיח שום דבר בשוק התחרותי היום. מילא היה ד"ר לכלכלה, יחסים בינ"ל וכד' דבר שיכול לשמש ביום יום את המשרד.
אבל בשאר התחומים, ד"ר לא מוסיף הרבה חוץ מאיזה הערכה כללית. אם הביצועים שלו כעו"ד או מתמחה לא טובים, אף אחד לא יחשוב פעמיים לפני שיעיף אותו ...
זה עולם כזה. להיות עו"ד = להיות סוצימט ואגואיסט.
מה? לא ככה?
שוש.
יפה שאתה יודע לבוא ולקבוע שכל עו"ד באשר הוא הופך לסוציומט ואגואיסט.
דווקא זה מקצוע שבו אפשר במיוחד לעשות הרבה מאוד "טוב" לאנשים ולחברה... כמובן לא כולם עושים זאת.